נראה כי בשעות התמוהות האלו, בהן אנשים ישנים בדר"כ (או אם הם מגדילים לעשות הם בטח מבלים בחוץ ולא יושבים על המחשב) מתפרסמים הפוסטים המעניינים והאיכותיים יותר.שוטטות קצרה ברחבי ישרא וקריאת כתבים של ינשופי הרשת עוררה בי מוזה מעניינת (אם כי לא יצירתית במיוחד) לקשקש קצת בבלוג ולכתוב הגיגים.
ובכן, כמו שפתחתי, זוהי שעת לילה מאוחרת ואני באמת עייפה. אבל המחשבה שמחר מתחיל לו סופ"ש גורמת לי לדחות את עניין השינה. והנה אני כאן, מרגישה כמו בחופש גדול או משהו.
בעוד כחודשיים אסיים שנתיים שירות, ואני מחכה למועד הזה קצרת רוח.
חוץ מהעובדה שאסיים את חובתי למדינה, שזוהי התרגשות עצומה בפני עצמה, עתידים לקרות דברים נהדרים במועד הזה. אחותי תהיה ממש קרובה ללידת אחיין נוסף למשפחה, נהיה בשיאן של התארגנויות לכבוד החתונה של אחותי השנייה, והכי חשוב - אני אהיה בחופש! אמיתי, ארוך!
הוחלט בינתיים כי אתחיל לעבוד רק אחרי החתונה של אלה. (המילה 'בינתיים' נכנסה פה בעיקר בגלל שהחלטות בנוגע לעתיד משתנות כל יומיים לערך).
וכשאני אהיה בחופש הארוך הזה שייארך חודשיים +- אני לא אצטרך להכריח את עצמי להישאר ערה מול המחשב רק בגלל שיש לפניי סופ"ש מלא בשעות שינה.
השעה עושה את שלה... ליל"ט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
