יום חמישי. קצת אחרי 3 לפנות בוקר. ניצנים.

אני ורן נפגשים. שוב.

האחראים למפגש התקשרו אליי בחמישה ל-3 וביקשו שאני אחכה ליד הגדר של האוהל VIP.

עד 3 ועשרה הם לא באו. החוצפנים. 
בנתיים, ראיתי כל מני בנות נחמדות מפורום רן דנקר שזיהו ואותי ואני לא זיהתי אותם. חשתי סלב.

ואז ניכנסתי.
ראיתי את אור שקד, חיבוקים נישוקים. מה קורה מה נשמע. הלאה. 

כשנכנסנו לאוהל של האמנים, היינו אני ואיילת ועוד בת אחת שזכתה [עם מי שהיא הביאה איתה].
הן באו להגיד לו שלום ורן ישר בא אלי כולו מתרגש ואמר לי -'אני לא מכיר אותך מאיפשהו'..??
והוא לא אמר את זה בתור שאלה, הוא אמר את זה בתור קביעת עובדה כזאת.
בקיצור ובמילים אחרות - הוא זיהה אותי. |פרצוף גאה במיוחד| 
וכולו מאושר. נו ברור. איזה אושר זה לראות אותי שוב.

[אני קצת. טיפי ממש יותר מאושרת ממנו].

ואז הוא נתן לי חיבוק ענק. ונשיקה. ושאל מה קורה ושאיזה כיף לראות אותי שוב. אז אמרתי לו שגם לי ושהתגעגעתי.

והוא לא אמר 'גם אני'. החוצפן הזה.

כשהבנות האחרות גם חיבקו את רן, הוא ביקש שנגיד תודה לעילי בוטנר - השותף המוזיקלי שלו שגם נכח בפגישה.

אז נתתי לעילי חיבוק. וואט אבר.

אח"כ דיסקסנו קצת על ההופעות שהיו לפני, על זה שכיף כאן ושאני מחכה כבר להופעה שלו וכמובן, גם על הקול הצרוד שלי.

[רן המסכן. נורא נבהל ודאג לשלומי. צ'ה-צ'ה-צ'ה.]

רן כמובן חיזק את הטענות שלי, והוכיח מספר פעמים עד כמה שהוא טמבל וחסר ביטחון עצמי.
באיזשהו שלב, [אלק שלב. כל המפגש היה 10 דק'. D= ] באתי להגיד לו משהו אז הוא בא וחיבק אותי ונתן נשיקה. כשלא בדיוק הבנתי מה הוא רוצה הערתי לו בעדינות - 'רן. באתי רק להגיד משהו, מה אתה מחלק פה חיבוקים חופשי' D= איך ייבשתי אותו.

אחרי התקרית אמרתי לו שאני ממש כועסת עליו שכל ההופעות בשבת חוץ מצוותא.

אז הוא שאל איפה אני גרה. נתתי כתובת מדוייקת [סתם  D= ] אמרתי ליד נתיבות ושברנר קרוב וגם ב"ש, אבל זה בשבת. 
עילי החמדמד הזכיר שההופעה בב"ש במוצ"ש, ושאני אבוא וכולו מאושר שהנה נפתרה הבעיה.

ואז רן גילה בקיאות מפוקפקת בזמני כניסת ויציאת שבת-

'בעצם, מה פתאום?איך היא תבוא? השבת יוצאת עכשיו מאוחר, ועד שהיא תתארגן ותיסע וזה.

היא לא תספיק.'
הייתי די בהלם. אבל זה בטח בגלל נינט. |שורקת בתמימות|

אחרי כן, הייתי חייבת כמובן להזכיר שיש לי יום הולדת בשבוע הבא. [כן אנשים. זוהי תיזכרות גם לכם.]

רן כמובן ציפה שאני אבקש ממנו משהו, אבל אני, צנועה שכמותי רק ביקשתי שישמח. 

וכולו כזה, בהקלה כמובן- 'האאאאאאא בטח שאני שמח! מזל טוב. [חיבוק ונשיקה]'

אחרי התענינות לגילי רן, בתגובה יוצא דופן במיוחד, וכולו מאושר- יא, את ממש גדלה לנגד עיני. 
כאילו,בן אדם.  בול רק הפעם זיהית אותי  מה גדלה מול עיניך!?!?!?!?
ואז הוא אמר לי שוואי, ואיזה מגניב, ואני כבר כאילו מכירה אותו מגיל 14 וחצי [חישוב מהיר במיוחד יחסית למישהו שסיים יב' באקסטרני] ושאיזה יופי שאני מתפתחת  יחד איתו.
ואני אתרגם לכם - הוא התכוון שמשאני קטנה אני מעריצה שלו ועכשיו אני כבר גדולה ועדיין מעריצה שלו וזה.

ואז אמרו לנו ללכת והשומרים הלא סימפטים בעליל לקחו את רן .
אז כמובן שהוא נתן לי [או שאני התנפלתי עליו. לא זוכרת. D=] נשיקה וחיבוק ממש גדולים ואמרתי לו בהצלחה בהופעה.
לפני שהלכנו היצלטמנו שוב, למזכרת.

ואמנם זה היה רק 10 דק', אבל הספקתי לריב איתו, לצחוק עליו ולקבל מזל טוב והמון חיבוקים ונשיקות.
בקיצור. היה ממש ממש כיף.