"...אילו רצה, הוא היה יכול להעלים ממני את העובדה שהוא קורא את יומני. אך הוא בחר להראות לי כבוד בכך שלא חקר אותי מעולם על מה שקרא. המחשבות הפרטיות שהעליתי על הכתב נותרו פרטיות, וסודותיי היו חתומים מאחורי שפתיו..."
[טרילוגיית האיש הזהוב, שליחותו של ליצן, רובין הוב]
אם מישהו תהה מה מטרת הבלוג הזה, הציטוט הזה מבהיר אותה נהדר.
סוכנת ע"ח, שקועה בספרים.
נ.ב. מיכי: אני בסדר, לומדת להשלים עם העניין, אם כי בכנות מוחלטת זה עדיין כואב לי נורא. מצבי רוח ודכאונות באים לי בתקופות, כנראה זו אחת מהן. לפחות החלמתי, הא?
סוכנת ע"ח, מעריכה את זה שאת כאן.