הרבה קרה מאז הפוסט האחרון, נדמה לי שעצרנו קצת אחרי הפרידה, נכון?

וול, מפה לשם, הספקנו לחזור, והספקנו להיפרד שוב, והפעם זה פגע, מאוד, כי זה בא משום מקום, לא ברור למה. אבל זה כל מה שאני עומדת לומר על זה כרגע, שבועיים עברו, ואני עוד בשלב ההכחשה [ברור, ברור].

מה עוד?

הולך לי טוב בספריה, נדמה לי שזה כבר ארבעה חודשים, נורא נחמדים אלי, כל כך מעריכים אותי שזה לא יאומן. התמקצעתי בתור עוטפת הספרים הטובה ביותר שלהם [טוב, היחידה, אבל זה כי אפחד לא מגיע לרמתי, באמת!].

הלימודים מתקרבים אלי בצעדי ענק, אני לא יודעת מאיפה להתחיל, יש לי המון טלפונים לעשות, ואין לי מושג איזה צריך להיות הראשון, מה עושים?

היפרונטילציה, נאחזת בציפורניים,

תמיד שלכם, סוכנת ע"ח.

והנה הוא שם,

אותו שיער, אותו מבט, אותו קול וטון דיבור, אותו המוח שמפתיע ומטריף אותי כל פעם מחדש,

אותו הריח, אותו המגע,

סיטואציה מאוד שונה.

מאוד.

ואיך שהומו המחמד כנראה לא יודע מה היה,

"תרגישי את הלב שלו" הוא אומר לי,

ואנחנו מחליפים מבטים, ואותה המחשבה כנראה עוברת בראש של שנינו,

"אני אוותר" אני מקפידה לא להסתכל,

"נו כבר" והמחמד לוקח לי את היד ומניח אותה על לוח החזה, והלב שלו פועם, והעור שלו חם מתחת לחולצה, והמגע מרעיד אותי.

דברים שנגמרו מזמן,

ארבע שנים עברו,

אם הוא רק היה יודע *כמה* דברים עברו עלי, כמה כאב, כמה סבל,

ואולי עדיף שלא ידע, מה זה ייתן לנו?

דברים שנגמרו מזמן חוזרים אלינו כמו חדשים,

ארבע שנים עברו,

רגשות חדשים, קשרים חדשים, לבבות חדשים,

ובתוך כל הכאב של העכשיו, לרגע הבליח בי זיכרון של תשוקה אינסופית, של הנשיקה הראשונה,

[זוכר איך בכלל לא התכוונו? איך ישבתי לידך, קרוב קרוב כי קר, ונישקת אותי על הלחי, ופתאום אלו היו שפתיים?]

לרגע נזכרתי במגנטיות שחיברה בינינו, במתח הכמעט חשמלי שהיה באוויר כל פעם שהיינו באותו המקום,

[זוכר איך קראו לנו "הזוג המלכותי"?]

ובין לבין, אני זוכרת את הכאב, אני זוכרת את החבוב, אני כואבת אותו כל כך,

ואני לא יודעת מה אני חושבת, מה אני מרגישה,

אני פשוט מבולבלת.

סוכנת ע"ח, בלבלות.

ערימה של בגדים נישאת בשתי הידיים, כבר אין מקום לתלות, למדוד, ללבוש, להחזיר.

שתי חצאיות, ארבע חולצות, נעליים אחד, מחזיק מפתחות, ושני מוצרי איפור.

געגועים עד כאב שמזכירים למה אני כאן ולמה אני חוזרת, למה אני נשארת ואל מי אני נצמדת.

חיבוקים, כמיהה לחיבוקים ונישוקים, פשוט לשבת ולעטוף בזרועות, ושיעטפו אותך, חיבוק מאחורה, להיצמד לכל האורך, כל פיסה של גוף קרובה ומחוברת.

רגעים של הפסקות שמחזיקים את התמידי.

סוכנת ע"ח, חולמנית.