פקעת צמר ומסרגות

בבוקר אמרו בטלוויזיה  שהיום  הוא יום מבורך לסריגה. ואני בעבודה, שהיא כמובן, מעניית, אבל אני רוצה לסיים את הסוודר שלי! טוב, בינתיים, מצאתי מידע מעניין על תולדות הסריגה:

באחד מקברי הפרעונים  נמצאה גרב סרוגה של ילד. איזושהי סבתא סרגה אותו לפני כמה אלפי שנים! האצבע הגדולה הייתה סרוגה בנפרד, כבאותה עת נעליים היו דומות לנעליי אצבע שלנו.

רק במאה 9 סריגה שהייתה מאוד פופולארית  במזרח פשתה באירופה. ואז מלכים ופמליותיהם התגנדרו בגרביים סרוגים (עד עתה גרביים תפרו מבד ועור דק). גרביים היו פריט לבוש הכרחי – במאה 17-18 גברים היו לובשים עד 12 זוגות גרביים בימים קרים. ומי סרג אותם? גם גברים. הם אפילו אסרו לנשים להתעסק בסריגה – זה הייה ענף תעשייה מאוד רווחי. ורק מאוחר יותר כשה סריגה התפשטה באופן רחב בעולם התעסקו בה כודם כל נשים. אבל גברים לא איבדו את האינטרס לסריגה. בשנת 1946 תחרות לאומית אמריקאית בסריגה זכה גבר, ופרס – מסרגת זהב – הוא קיבל מידיים של אסתי לאודר.       

במאה 16 כומר אנגלי המציא מכונת סריגה. בצרפת הוא פתח בית מלאכה לאריגי טריקו. מוצרי סריגה עשויים באופן תעשייתי היו הרבה יותר זולים מעבודות יד.

אבל עד עכשיו אנשים  אוהבים לסרוג, כי כל פריט כזה הוא היחיד בסוגו.