אחרי פגישה עם אילנה שקולניק החלטתי כן לחבר עניינים מקצועיים ואישיים, כמו תחביבים, בבלוג שלי. ליתר ביטחון ובתור צעד ראשון לכיוון עשיתי חיפוש ב-Google Blog Search וב-Technorati לפי מילים knitting librarian ומצאתי שסריגה זה תחביב מועדף אצל ספרניות - מצאתי כמה בלוגים של ספרניות סורגות ומדברות בבלוגים שלןם גם על עבודה וגם על סריגה:
Kelly-Green Rogue - Librarian by day, knitter by night
Knitnick's Studio
ואפילו טבעת בלוגים לספרנים, ארכיונאים ומדענים שסורגים:
Step Into My Thimble
בפוסט של Kiskin-Martiskin התפתח דיון מעניין לגבי הצורך ללמד את הסטודנטים, קוראים בספרייה, להשיג את מדע בכוחות עצמם.
. אני רואה צורך וחשיבות גדולה בהוראת סטודנטים על דרכי חיפוש מידע בכלל ובספרייה בפרט. סטודנטים ממחלקת עיצוב, למשל, צריכים עזרה כזו מתחילת לימודיהם. כשהמרצה דורש אותם לחפש חומר על אמן מסוים, הם לא יודעים במה להתחיל – אין להם סטרטגיה לחיפוש.
קודם כל לחפש ספרים בקטלוג הספרייה – והם לא יודעים לפי איזה קריטריונים לחפש (מחבר, כותר, נושא), באילו מילות מפתח להשתמש.
בחיפוש במאגרי מידע סטודנטים נתקלים באותן בעיות וגם אי הבנה מה זה מאגר מידע בכלל ( כפי שציינה Kiskin-Martiskin לא מבינים את ההבדל בין מאמר לספר). כאשר ישנם כמה מאגרים באותו תחום הסטודנטים לא יודעים להעריך אותם, להבדיל ביניהם לפי התאמתם למטרות העבודתיהן.
כדי לתקן את המצב חייבים להעביר הדרכות מאורגנות בשיתוף פעולה עם מחלקות (פקולטות).
פעמים רבות סטודנטים מתחילים לחפש מידע מבלי לדעת בדיוק מה הוא נושא החיפוש.
כאן אמורה להתקיים שיחה מסייעת עם ספרן יעץ. ספרן צריך להיות מוסמך, ידען ו סבלני, כדי לשאול שאלות נכונות, שיעזרו לסטודנט להבין טוב יותר מה הוא נושא החיפוש, מי זה הספרן יכול ללמוד כיצד לערוך חיפוש בצורה יעילה יותר. במקרא זה נדרש שיתוף פועלה מלא בין שני הצדדים. ולפעמים דווקא הספרנים הם הבעייה.