מעבר לכל דמיון

שכחו מהפוסט הקודם, לא תקף.

כתבתי אותו לפני לג בעומר.

הלכתי ללג בעומר עם מלא חברות ביישוב אחר, באתי ,מלא בנים הכי חתיכים בעולם, המון נסיונות להתחלות, המון אי הסכמה מצדי. המון זוגות מתמזמזים לך מול העניים, המון אנשים שיכורים שמבזים את עצמם ולא נעים לך להסתכל, המון בכי, המון צחוק, המון עשן ואש, המון סיגריות, המון נרגילות, המון אווירת לג בעומר,ובעיקר המון ריחוק.  ואסמאס אחד מהיחיד שלי :

"  גם את מרגישה לבד בתוך כל זה?"

אין לתאר, בדיוק מה שהרגשתי כל הלג בעומר הזה,

שלחתי לליאורי :"אין לך מושג כמה, ובכלל איזו טעות עשינו, מתגעגעת, אתה לא מבין באיזה רמות".

אז הוא כתב:" אני יודע, גם אני. נפגשים מחר?"

שלחתי לו :" אפשר עכשיו?"

הוא אמר: " לא, עכשיו אני בלג בעומר עם החברים שלי, את רחוקה ממני לפחות שלוש שעות נסיעה"

אולי האסאמס הזה ביאס לי ת'חיים אבל הוא צדק, חלק גדול מהסיבה שנפרדנו הייתה ההרגשה שלו שמבחינתי אני אומרת לאן ומתי והוא בא, לי אין בכלל מחויבות כלפי כלום ובעיקר לא כלפיו.

ברחתי מהלג בעומר הזה ברגע שיכולתי והלכתי הביתה לישון.

קמתי בבוקר והאסאמס שראיתי היה מליאור: "אני בדרך"

התרגשתי כיאלו זה הדייט הראשון שלנו ! קמתי התחלתי להתארגן כמו מטורפת, מסטיקים, בושם , אודם. ההתרגשות חזרה.

הוא הגיע, פשוט קפצתי עליו, נתלתי עליו ופשוט לא יכולתי לעזוב, הוא חיבק אותי כל כך חזק והרגשתי את הגוף שלו, את החום שלו, הריח שלו חזר אליי. כל כך התגעגעתי אליו.

אז הוא בא, ודיברנו, וכן התמזמזנו מלא, אבל מלא. אבל גם דיברנו, והחלטנו שאנחנו חייבים לחזור, שזה לא כיף אחד בלי השני והסיבה שנפרדנו באמת מטומטמת.

אז, ליאורי ואני שוב ביחד :)

XOXO GOOSIP GIRL