על הזין שלי!

החיים כלכך קצרים,אז עד שאתה מתאהב, לא חבל לבזבז את זה על חשבונות?!

אהבת אמת, איתה תלויה בדבר.

קקי לי, אני רוצה הביתה.

אני צריכה חיבוק. כלכך חזק,עד שאני ימחץ,והרגיש את  החום שבחיבוק, את האהבה.

אני כלכך צריכה את זה, חיבוק חזק, עד כאב, עד מחנק עד שלא אוכל לינשום, כזה חיבוק,

שאני ירגיש את האהבה האמיתית הזאת.

חיבוק,רק ביקשתי חיבוק.

ולא חיבוק סתמי, חיבוק אמיתי.

 רק את זה אני צריכה, עוד חיבוק אחד, ודי.

אני כלכך אבל כלכך צריכה את החיבוק שלך, את המגע שלך.

את האהבה שלך, שמרגישים אותה בכל פעם שאתה נוגע בי,מסתכל עלי.

את החום שלך, את הדיבור איתך, להרגיש את זרעותיך מתתפות בי, ומחבקות אותי, חיבוק חם, ואוהב,

אני כלכך רוצה את החיבוק שלך.

כמה שאני עם כולם,

חברה של כולם,

אני לבד,

אין לי למי לפנות,

קשה גם לי...

וכן, גם אני לפעמים בוכה,

ולמה לא טוב לי [אבל כלכך טוב]

ואם אשתה תה,

הרגיש יותר טוב, אתה חושב?!

זאת תקופה שאתה לא מרגיש כלום, לא שמח, לא עצוב-

כלום, מין סוג של ריקנות, ריקנות!

אני יודעת שאסוק לי להרגיש ככה,ואני יודעת שאני מטומטמת, ואסור לי להרגיש לבד, אסור, יש לי כלכך הרבה חברים, שאוהבים אתי,

 ומעריכים אותי.

אני יודעת, שאסור לי להרגיש ככה.

אבל אני לא שולטת בזה.

אני מרגישה קצת מרוחקת, לבד, או שהם מרוחקים, אולי,

סביר להניח ששנינו מוסיפים לריחוק הזה,

וחבל לי, כלכך חבל לי.

חום שארגיש אותו נותף ממך אליי דרך החיבוק החם שלך.

אני צריכה חיבוק, בשביל להרגיש את האהבה שלך נשפכת אליי.

אני צריכה אהבה,

רק בשביל להרגיש אותך.

אני צריכה אותך,

סתם, ללא סיבה.

כמה שאני תמיד ביחד

כמה שאני תמיד בחֵברַה,

אני מרגישה לבד

שאין לי למי לפנות

לא דווקא בגלל משהו

כי כן, יש את אלה המנסים ואוהבים.

 ויש את אלה שסתם עסוקים.

אני אני מרגישה לבד.

וכן, אולי זה מטומטם, וכן, אולי זה ילדותי.

אבל אני מרגישה כך.

אני צריכה איזה אור קטן,

שיאיר עלי,

כשחשוך לי, כמו איזה מדורה קטנה, שתחמם אותי כשקר ומר,

כמו איזה חיבוק חם, שימחם אותי באהבה ובחום,

כמו איזה בן אנוש,

שיואהב אותי ללא גבולות,

שיחבק אותי חיבוק אוהב וחם, שיחמם אותי באהבתו כשקר,שיאיר אותי באור פניו ובחברתו,

כשחשוך לי ומר.

אני צריכה את החיבוק החם והאוהב שלך!

שלא הרגשתי בו מעולם!

האם את כאן בישבילי כמו שאני בשבילך?!

קרה הרבה, אך לא אוכל להסביר זאת במילים,

המשיך לשחק את המשחק

שהכל בסדר,

שהכל יסתדר,

עד שלבסוף אני ישבר,

אני יודעת שאני ישברף אבל אמשיך לשחק את המשחק.

כי החיים יפים,

ואני לא קיימת, אני חייה!

טוב, זה קובץ של דברים, שכתבתי, שציטטתי, במשך די הרבה, זמן,

וזה עשה לי בלגן בראש,

אז החלטתי, שאכתוב אותם, לפי הסדר, כאן.

ואין כלכך כל קשר בין קטע וקטע.

וכן, אולי מה שכתבתי קצת ילדותי..

אבל לי, לא אכפת!

ואולי אני כן, סתם ילדה קטנה וטיפשה שלא יודעת כלום מהחיים שלא.

אבל לא אכפת לי!

וסתווי, תודה, תודה רבה שהפגשת אותי במשפט הזה,

הוא גמר לי להסתכל עד הדברים קצת אחרת.

"לחיות הוא הדבר הנדיר ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים.."

ואני מוסיפה.

"אך צריך לדעת לחיות במידה. ולא לעבור את הגבול.."

תודה לך!

אנשים, רק רציתי להגיד לכם, אני אוהבת אותכם כלכך!! כלכך!!!

ואתם כלכך חשובים לי. [אלו שזה מדובר עלייהם, יודעים זאת.]

תודה.

ו.. יום טוב..

3>