למה כל הזמן שאני יושבת באוטובוסים, לא משנה איזה אוטובוס תמיד יש חרק על החלון שלצידי....
כמה זמן לא כתבתי שיר טוב או משהו בכלל, הזנחתי את נגינת הגיטרה הזנחתי את הלמידה בשפות את הקריאה בספרים צריך לחזור לזה...בעע 
למה אנשים רכלים? אני שונאת כאלה שמדברים רע ובמיוחד עליי, שונאת לרקוד בפאב בחופשיות ואז אומרים תראו ת'שרמוטה הזו? לידעתי באים לפאב בשביל זה, לא שהלכתי להזדין עם כולם שם סך הכל רקדתי בנועזות טיפה....אבל, שילכו להזדיין מי אתם בכלל אני לא רואה אתכם ממטר....
מסיבת פורים לא הייתה כמו שציפיתי סתם התרגשתי קצת בהתחלה, היה מעפן חבל שהלכנו בכלל....
כולם בפאבים באים להזדיין אבל שרואים אותך מתנשקת עם בחור ולא עשית שום דבר אחר פותחים עליך עיניים....ובמיוחד השולחן שלך עם האנשים שקרובים אליך, כנראה כולם היו הפוכים באותו היום אז אני אסלח לכם....
לרקוד עד אור הבוקר כאילו אין מחר, לעצום עיניים ולהשתגע, לרקוד לפי הקצב, להרגיש את האנדרנלין זורם בגוף, להרגיש את האלכוהול מסובב לך את הראש ולאבד שיווי משקל, לאבד את עצמך לרגע ולצחוק על זה כל דקה אח"כ....הייתי בסך הכל בראש טוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
