בן אדם צריך ללמוד לחיות עם עצמו בלבד.

להכיר את עצמו כמו את כף ידו,

לבטוח בעצמו,

להיות החבר הכי טוב של עצמו.

לפי דעתי, זה אחד הדברים הכי חשובים שבן אדם צריך ללמוד בחיים.

ולמה?

כי יש מעט מאוד אנשים שיש להם חברים טובים באמת לכל החיים. בדרך כלל חברות טובה, או בכלל כל חברות אחרת, תהרס בשלב כלשהו. וחבל שזה ככה, אבל אלו הם החיים.

ברגע שחברות טובה נהרסת, אתה נהרס גם. כי קשה לך וכואב לך. ולפעמים בני אדם יכולים ליפול כל כך עמוק בגלל שהחברות נהרסה, לא משנה מאיזו סיבה.

בגלל זה אתה צריך להכיר להאמין ולאהוב את עצמך הכי בעולם. כדי לדעת איך לצאת מכל הבוץ לבדך, ללא חברים מסביבך שיעזרו לך. אחרי הכל, חברים באים והולכים, אתה תמיד נשאר (עד שלב מסויים, כן?)

אני בן אדם שצריך הרבה חברה מסביבו. וזה קשה לי להתמודד עם מצבים מסויימים לבדי (מדיי פעם יש את אמא, אבל לא תמיד היא נמצאת שם). אבל הגעתי למצב כבר שמרוב שנפגעתי מאנשים מסויימים, נסגרתי. אני לא יודעת איך להסביר את זה במילים הנכונות, אבל במובן מסויים זה הופך את אותם אנשים לפחות חשובים. וככה זה יוצא שאני מרימה את עצמי לבד ממצבים קשים. זה טוב, אבל זה מתסכל.

את האמת, אני רואה את אחותי עם חברות שיש לה כבר שנים, ואני די מקנאה. חברות כל כך טובה, בלי רכילויות, בלי קנאה. זה בטח כיף. יש בזה משהו גם נורא תמים, ויפה.

אבל אני כהרגלי, אופטימית. אני יודעת שאני אצליח להתגבר על הקושי להתמודד לבד, ובסופו של דבר, בעזרת השם, אני אמצא חברים טובים ואמיתיים שישארו להרבה שנים.

$