המרפסת שלי משקיפה על כביש שמפריד בין שני רובעים
כביש מואר עם הפרדה בין הנתיבים ובניינים מוחשכים מולי
בעודי יושב מעשן סיגריה ולוגם מהויסקי שלי ומהרהר על החיים
אני מביט בעמוד התאורה שמולי בעל שני הראשים שכל אחד מאיר צד אחד של
הכביש
הפנס הקרוב אלי מחליט שלהבדיל מבין שאר חבריו ברחוב, הוא עייף מידי
לעבוד
קוטע לרגע עוד מחשבה נורא מרוכזת בעצמי האופיינית לשעה ולסיטואציה
כחובב מטאפורות וסימנים קטנים של החיים אני לא מוותר על אימוץ
ההזדמנות
להבין שהפנס שהחליט להאיר עלי קצת פחות מנסה להגיד לי משהו
העולם של כולנו סובב סביב עצמנו תחילה, גם אם אנחנו צנועים וכנים
אך כיום כוח עליון, או נורה שרופה, מספיקים להזכיר שגם אנחנו צריכים
לכבות לפעמים
הפעם בלי מסקנות מרעישות, טוב נו אולי אחת קטנה, שרופה, מציקה בגרון
עם הסיגריה
לנסות להרוג את הבקטריות בגרון שלי ע"י ויסקי כי בקטריות אמורות
למות במעל 18% אלכוהול
לא באמת עוזר לשיעול שלי...