המסע אל הירח
I'm not a man of too many faces. The mask i wear is one |
| 2/2017
לפעמים
לפעמים,
לפעמים יש רגע טוב. שמחה טבעית. מעניין מה ההגדרה המילונית של אושר, מצחיק שאף פעם
לא טרחתי לבדוק. את ההגדרות של דכאון אני דווקא מכיר, גם את המילה תפקוד. תפקוד זה
חשוב. תפקוד מביא אנשים לעבודה, ובכלל חשוב לצאת מהמיטה ולעשות משהו עם עצמך.
לפעמים,
לפעמים גם בלי תחושת נחיצות או חובה, אדם פשוט פורח. ניצחון קטן משער שהובקע
בפוקס. פיק נחמד של פרץ שמחה שגם את התחזוקה המזויפת של האנשים שבאים לחלוק את זה
איתך לא תמיד יש כוח לתחזק, אבל עושים, כי חייב...גם זה תפקודי, חברתית.
לפעמים,
לפעמים ניתן להבין למה אנשים אומרים שזה נכון, כל הקטע הזה של חיי המשפחה, ילדים
זה באמת דבר מקסים. ילדים נותנים טעם לחיים והרי ברור שהחיים צריכים טעם. היקש
לוגי הגיוני שכנראה נוח להאציל את תחושת החשיבות העצמית הלאה, הרי זה בלון ובעיקר
אנושי. גם זה תפקודי אגב.
לרוב,
לרוב זה לא מרגיש נכון, וזה גם לא מרגיש. כי כשזה מרגיש, זה באמת לא מרגיש נכון,
אז מה שנכון זה להכהות. לרוב זה ממוסך, לרוב זה מחויך, לרוב זה הכי שמח שאפשר. אנושי,
חברתי ומתפקד. ככה הם כולם, סטטיסטית, תלוי תקופה, תלוי עומס ותלוי מחשבות.
לפעמים,
לפעמים אני באמת מאמין לעצמי שאני מיוחד.
לרוב,
לרוב אני טועה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: