המסע אל הירח

את האמת זה כבר לא מתאים, אתה כבר בן 34 ואתה אמור להתנהג אחרת...

יש משהו מעלה גיחוך בתחושה הזאת, שבין השנאה העצמית להכרה בהתמכרות, שקט יחסי שמאפשר לך להמשיך ללגום מהכוס הזאת. אמרת לעצמך שזו הכוס האחרונה לפני שתי כוסות...יש נחמה אחת בכל זה, נגמר הבקבוק. אתה מרגיש רגשות מזויפים המציפים אותך לאט, מחשבות פסאודו עמוקות. זה לא זה חבר, אתה סתם שיכור, וצריך לקום לעבודה מחר. אתה לא חווה עילוי. אתה באמת לא, בדיוק כמו שלא חווית לפני שהתחלת עם הכוס הראשונה, אתה ממש לא הרבה יותר יצירתי כרגע, אתה רק תופס את המציאות אחרת.
זה הסם האהוב עלייך, מסתבר.  נהנת, צחקת, זיינת, חיית ובעטת בכל מה שרק אפשר הרבה יותר תחת 40 אחוז מאשר בשימוש בצבעים אחרים. לפעמים אתה מריץ בראש את הרגעים היפים שלך, הנועזים האלו שעוד דחפת קצת מעבר לנוח,ולא מעט...בזכותו. אתה מתגעגע וכואב לך שרק כך יכולת ואולי לא, אולי יכולת יותר, אבל עדיין משקל הזכרונות סוכם יותר מידי רגעים טובים שרצף הזמן נתלש מהם. מצד שני החיסרון כואב יותר וכל זה לא משנה עכשיו כי התבגרת, דיכאת את הצורך ואת עצמך...והנה אותה השוקת...היא לא שבורה...היא מלאה זכרונות נעימים וחמים שאתה נהנה להתעטף בהם, כמעט מעלה דמעה על כך שכבר לא נהנה מזה כמו בעבר. אתה תוהה האם יש לך עוד את הכוחות, לסחוב את הברים האלה על גבך, עם האלכוהול והנשים שאתה רוצה למצוא חן בעיניהן ושהן ימצאו חן בעיניך. אתה נזכר בהן, בחיוך וגעגוע. געגוע שלא מתאים לבחור במערכת יחסים, אבל זה בקטנה, זה בינך לבין עצמך...והבלוג, אבל עדיין, היה שם קסם שהיית רוצה לשחזר וכמו כל אחד אחר בעולם, יכול רק להשתעשע עם המחשבה. אתה לא נמנה אל האנשים שהמציאות לא חלה עליהם. מה שמביא אותי לנקודה חשובה נוספת, עוד תכונה נהדרת שלו, מעוות את הזכורונות גם לטווח הארוך.
מה נשאר לו לאדם, טיפה מרה אחת של זכרון חמצמץ, מהסוג ששורף בגרון ומלטף את האגו. הכל כבר פחות מורגש, כהה, חוזר על עצמו במילים אחרות ופחות משנה בכוס הרביעית. ההתמודדות האמיתית זה להיות נורמטיבי, ללמוד להנות כמו השאר, מבלי לצרוך או "לברוח"...אבל לפעמים הצורך צורח עלייך לחיות קצת יותר, קצת לטשטש בשביל להחיות ולפמפם את האשליה, וזה לא משנה אם זה כימיה או פסיכולוגיה כי כמו כל סם טוב כשהוא מגיע אתה מקבל אותו באהבה...אתה לא בורח, אתה בוחר. אתה בוחר בו, אתה בוחר את מה שאתה אוהב להרגיש. קהות היא הטעם המועדף עלייך ואתה לא צריך להתנצל.

בעולם מקביל אתה לא חש את הבדידות, את הפספוס, את החסרון. אתה כבר בן 34 ואתה אמור להתנהג אחרת...