לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מתווכחת... ואין רחמים


בת 14 שאוהבת לתת ביקורת ולהתווכח... אבל הכל בא מאהבה :)

Avatarכינוי:  לא לוקחת שבויים :)

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2006

רק אותך רוצה!


ידעתי את זה עוד מהפעם הראשונה,

כשראיתי את דמותך,

ישר נדלקה בי אש שאי אפשר לכבות,

והיא גם לא דועכת,

כי רוצה רק אותך,

חושקת בגופך,

רוצה שתגיד לי שאתה פה בשבילי...

חשבתי שיש לנו סיכוי,

אבל כבר אין,

התנתקנו, ולא חזרת...

אני... מתגעגעת!

 

הילד הנ"ל... זה מישהו שאני בקושי מכירה... ראיתי אותו פנים אל פנים פעם אחת וזו הפעם הראשונה... נתתי לו את הכתובת מסנג'ר שלי... לא יודעת למה עשיתי את זה... ומאז כמעט כל יום התכתבנו... ושמנו גם מצלמה... הוא כל הזמן אמר כמה שאני יפה... ורצינו ללכת לסרט פעם... שאני מספרת את זה אני מרגישה כל כך טיפשית... אבל... הוא כל כך חמוד... מתי שהו... הוא טס... טיפה ניג'סתי לו כי היה לי משעמם ורציתי להתכתב עם מישהו... שהוא חזר כבר עברתי מחשב והמצלמה שלי לא עבדה ולא יכולנו להשתמש במצלמה... משום מה הוא הפסיק להתחבר... פעם אחת הוא התחבר... כתבתי לו והוא לא ענה... אז מחקתי אותו אחרי כמה זמן... אולי חלקכם יחשבו שהוא ניצל אותי או משהו מסביב... אבל זה רק נראה ככה (אולי) אבל אני באמת מאמינה שזה אמיתי (מקווה לפחות.... אוף)... אבל אני ממש מתגעגעת אליו... זה כל כך טיפשי שאני נידלקתי עליו אחרי פעם אחת שראיתי אותו ואני בקושי מכירה אותו... אבל... אני ממש מרגישה אליו משהו אוף... קשה לי לשכוח אותו... אני מתגעגעת אליו... אני מקווה שהוא לא ינפץ לי את החלומות... הרי אני בקושי מכירה אותו... ילדה אחת אמרה לי שהוא ילד ממש מטומטם... את האמת... הוא שיקר לי כל כך יפה (אם הוא שיקר) שאני רוצה להישאר איתו לנצח... אני יודעת שחלק יגידו שזו הידלקות של נערה מתבגרת... ואולי זה באמת נכון... אבל אני מרגישה שאני אוהבת אותו... לכל בנאדם יש אהבת אמת אחת... ובינתיים נראה... כאילו זה הוא... אני מפנטזת עליו... וכל כך מתגעגעת... שזה... קשה לי... כל כך קשה לי לשכוח אותו... עצוב

 

ועכשיו למוסר השכל: החיים זה לא אגדה או סרט... זה נכון שמתי שהוא הכל מסתדר... אבל אהבה... על אהבה (בלבד וגם משפחה לפעמים...) אסור לוותר... אסור לתת להם ללכת, כי לא יהיה עוד אדם כמוהו... שמבין אותך... ש... את פשוט מרגישה אליו משהו כל כך חזק... אני לא יודעת איך להסביר... אבל מי שמרגיש... יודע... ואיך יודעים? פשוט תשאלו את עצמכם... "אני יכולה לחיות בלעדיו, בלי לראות אותו או לדבר אליו?" אם התשובה בסופו של דבר חיובית... אפילו אם אתם מתלבטים... אז זה פשוט לא האחד... אז בקיצור: אל תעשו טעות כמוני, תשמרו ותשמחו עם מה שיש לכם ואל תתנו לו ללכת, כי אתם תצטערו...!

 

אוהבת... החושפת!

 

נכתב על ידי לא לוקחת שבויים :) , 29/11/2006 17:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



823
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללא לוקחת שבויים :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לא לוקחת שבויים :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)