מחר השעה כזו אמא תסתובב עם פרצוף חמוץ,או יותר טוב בלי פרצוף בכלל.היא תיהיה מעוצבנת וטיפהל'ה מרירה שילוב עצוב שכזה.היא תשאל אותי אם אני יודעת מה התאריך ואני יענה של,במין חוס עניין,היא כמובן תדאג להגיד לי שזה היומהולדת של האבא המקסים שלי ,תתיז את זה בשנאה עליי כרגיל היא תיאנח ותתנהג כמו כל יום רגיל ,אני יסתובב כאילו כלום וכך גם אחי ,אבא שלי נרקומן מסכן ובודד,באיש הכי עצוב בעולם.אבא שלי גורם לעצמו להיות חולה וגורם לעצמו להיות מוכה.אבא שלי וא כותב גדל בחיי,וכך גם מוזיקאי בחסד.אבא שלי הוא האדם הכי טיפש בעולם כי הוא ויתר על אמא שלי אבל יותר גרוע ויתר על עצמו ,הוא שקרן באמת,לא בכאילו,לא בקטנה ובעיקר לא בתמימות מדומה.
הוא אדם עצוב ונורא,אבא שלי הוא קצת נכה בגלל כל הזבל בגופו.
אבא שלי הוא טיפש ורק מבקש שיניחו לו,קרוב למדיי שכרגע הוא מקבץ נדבות או מעשן או מסניץף או מריץ,או יותר מקסים סובל מאיזה קריז בפינה חשוכה.אבא שלי אדם נורא עם עבר נורא ועתיד אפילו יותר.
אבא שלי הוא חלק מה אז אגם אני יגמור כל כך נוראה?D.N.A שלי