ושוב פעם,אני מוצאת את עצמי מביטה בדף הריק עם דמעות גדולות.דמעוץת של עצב,אני בודדה בתוך קירות ביתי שלי,ואני לא מוצאת את עצמי בשום מקום בעולם,דע מאין באת ולאן אתה הולך,ואם אין לי שום מושג,ואם אני טעות של ההורים ושל המשפחה הזו .מה שאומר שאין לי סיכוי בעולם הזה.שאני אמורה להתפרש כטעות הכי גדולה שיש.

אני לבד בתוך קירות נשמתי ואין קול ואין עונה,זה רק אני עם עצמי כי סבתא שלי שדונאת אותי הכי וכנ"ל לגבי שאר משפחתי.

נכתב על ידי E שפיות , 13/3/2009 07:44
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

כינוי: E שפיות

בת: 32

MSN:

תמונה

8,097

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לE שפיות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על E שפיות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה