It's so bad it's got to be good

בכנות.

בלי כתב לבן, בלי ציניות, בלי להחביא את הגעגוע מאחורי חיוך שקרן.

זה פשוט עבר לי. ידעתי שזה יקרה, וגם די פחדתי כי הייתי בטוחה שאני אשאר לגמרי לבד,

בלי אהבה ובלי געגוע...

כנראה שפחדתי לשווא,

כי אולי כבר אין בי אהבה כלפיך,

ואולי אני כר לא מתגעגעת אליך,

אבל זה לא אכפת לי.

פשוט כי אני אוהבת, ומתגעגעת, ומכילה בתוך הלב שלי מישהו שהוא לא אתה.

וטוב לי עם זה (:

כי בינינו, זה פשוט לא היה זה, וחבל ''לבזבז'' רגש על בנאדם שלא שווה אותו...

עוד שניה אני כבר שוכחת ממך לגמרי.

להתראות ב14.3 ^^ (כי בכ"ז - עדיין יש אצלך את הבגדים שלי)

אה ואור,

אני אוהבת אותך!