הקשת שבענן

נכנסת בלאט לחדרך. אתה ישן שנת ישרים.

מביטה בפניך השלוות והיפות כפני מלאך.

רוכנת ללחייך ומנשקת אותם קלות.

מסניפה לתוכי את ריחך המשכר את אפי.

אתה פוקח את עיניך הגדולות המביטות בי כשני כוכבים זוהרים בשמים.

מחייך לעברי, חיוך זוהר כזוהרה של השמש.

עוצם את עיניך ושוקע שוב בזרועות השינה.

אתה משוש חיי, מקור אהבתי!

חג שבועות שמח!