שנים הייתי לקוחה של בנק דיסקונט. בעצם מאז שהורשיתי לפתוח חשבון בנק. יום אחד הבנק שלח אלי מכתב בו נאמר שהסניף שלי נסגר וחשבוני יועבר לסניף אחר. עם זאת עומדת לרשותי האפשרות לבחור בסניף אחר מזה שהוצע לי, וחשבוני יועבר לשם ללא כל תשלום.
באותה עת התגוררתי בדירה שכורה ליד כיכר המדינה. מטבע הדברים, פתחתי חשבון בנק בסניף בנק דיסקונט בכיכר המדינה, אך עדיין לא העברתי את חשבוני לשם.
למרבה שמחתי רכשתי דירה באותה תקופה והיה לי חשש שתקופה מסוימת אהיה במשיכת יתר. מאחר וזה סניף חדש שאינם מכירים את ההתנהלות הכספית שלי, קבעתי פגישה עם מנהל הסניף על מנת להציג את עצמי.
הפגישה התקיימה ביום שישי בבוקר. בפגישה הסברתי למנהל שרכשתי דירה ויתכן ותקופה קצרה אהיה במשיכת יתר ושלא יחזיר לי צ'קים.
וכך התנהלה לה המשכה של השיחה:
הוא: כמה זמן את עובדת?
אני: חצי שנה
הוא: איפוא?
אני: בחברה X
הוא: האם יש לך חסכונות?
אני: לא, הרי קניתי דירה
הוא: "לא מספיק שאת לא קבועה בעבודה את גם דלפונית אז את מצפה ממני לתת לך אשראי?"
דמעות עמדו בעיני ונאלמתי דום מרוב ההלם וההשפלה. הלכתי לפקידה וביטלתי את החשבון שפתחתי בסניף.
יצאתי מהסניף, בחוץ ירד לו גשם, כלל לא היה לי איכפת. הלכתי הביתה וכל הדרך בכיתי.
תוך תקופה קצרה לא הייתי במשיכת יתר, והמשכנתא הוחזרה תוך שלוש שנים. שנים היה לי חלום שאזכה בלוטו, אנופף בצ'ק השמן מול עיניו של מנהל הסניף, שיתחנן שאפתח חשבון בנק בסניף שלו ואני אלעג לו בפניו ואומר לו: בחיים לא! גם אם תיתן לי ריבית של 100% בחודש!!!
לצערי החלום לא התגשם.
העלבון הצורב נחקק לו בתודעה ולא נשכח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זוהר בשמים-שכרון חושים
