עידנים חלפו להם מאז אותם ימים קדומים עת האדם היה נעזר בטבע, על מנת לקבוע את הזמן. עד ימים אילו שקצב חייהם של רוב האנשים מוכתב ע"י גולם, גולם שקם על יוצרו.
בעבר הקדום תהליכים מחזוריים כמו חילופי עונות השנה, יום ולילה היוו אבן יסוד לקביעת הזמן על פיהם התנהלו חייהם של האנשים ביקום. יומו של החקלאי החל עם הנץ החמה והסתיים עם שקיעת החמה, והשנה שלו נתפסה במונחים של זריעה וקצירה.
המצאת השעון המכני בימי הביניים הביאה למהפכה בתפיסת הזמן. היא תרמה רבות להתרחבות הקפיטליזם וחיסול תרבות ימי הביניים. מתופעה חסרת מימד ומתמשכת היא נהפכה למשהו שניתן לכימות ולמדידה. מבחינה חברתית לשעון הייתה השפעה רבה משום שהיה האמצעי היעיל ביותר לפיקוח על מערכות התעשייה. זמן נמדד בכסף והוא הפך לאחד מסיסמאות הקפיטליזם המודרני.
תחת השפעת השעון לבשו חייהם של רבים אופי של שגרה קבועה. רבים אימצו לעצמם סדר יום קבוע שאין בינו ובין מקצב החים הטבעי דבר וחצי דבר. מתוך אותה תלות בשעון המכני, צמחו להם הדפוסים המאפיינים את העבודה בת זמננו, הלחץ של עמידה בזמנים. לחץ שבא לידי ביטוי בהרס הבריאות.
זמן מכני הוא בהחלט כלי חשוב לתיאום הפעילות בחברה המודרנית, אך הוא צריך לחזור ולתפוס את תפקידו האמיתי ככלי תזכורת ותיאום.
אישית, תקופה ארוכה אני נטולת שעון (איני עונדת שעון). איני שבויה במחוגי הזמן, קצב חיי אינו מוכתב ע"י גולם, אני שולטת בזמני ומרגישה חופשייה.