יום א'. מכאלה מגיעה ממררת בבכי לעבודה. הינה מזכירתו המסורה והאהובה של מנכ"ל החברה. "מה קרה?" שואלת אותה סיוון. "אל תשאלי איזה אסון, איזו טרגדיה קרתה לבן זוגי", מקנחת את אפה והדמעות ממשיכות לזלוג מעיניה ללא הפסק.
מכאלה הייתה נשואה באושר לדן. לפחות כך היה נדמה לה. גרו בצפון תל-אביב, לבני הזוג היו שני ילדים בן ובת קטנים בגיל בית הספר. באחד הימים, כשדן יצא מביתו לעבודתו הוא מעד ושבר את רגלו. השבר היה מסובך. עבר ניתוח ברגלו שבסיומו גובסה רגלו. לאחר שבוע של אשפוז חזר לביתו לחופשת מחלה בת חודש ימים שהתארכה לחודשיים ימים. בתקופה בה שהה בבית ביקרה אותו מעת לעת חברתה הטובה של מכאלה ענת.
לאחר חודשיים חזר דן לעבודתו, אך החל להיעדר תכופות בשעות הערב מהבית. למרות שתירץ היעדרויות אילו בהשלמת החסר עקב היעדרותו הממושכת מהעבודה, חשדה של מכאלה התעורר. שכרה בלש פרטי שיעקב אחר בעלה.
לא עבר זמן רב והתברר לה שבעלה מנהל רומן עם ענת. ענת שהייתה חברתה הטובה ביותר, שתמכה בה ללא עוררין עת התגרשה מבעלה. ועכשיו תקעה לה סכין בגב.
הגירושין היו מהירים ללא בעיות מיוחדות.
מכאלה נשארה בביתם בצפון תל אביב עם שני ילדיה. הייתה במשבר נפשי קשה ובעיקר עם עלבון צורב לנוכח בגידתה של חברתה הטובה בה, אך לא פחות מבגידתו של בעלה.
לאחר תקופה הכירה את אורן. אורן היה פרוד מאשתו להם היה ילד אחד. לא עבר זמן רב והוא עבר לגור ביתה של מכאלה. האהבה פרחה ולבלבה בין בני הזוג. ילדיה אהבו את אורן ומכאלה הרגישה בעננים. אחת לשבועיים היה אורן לוקח את בנו אליהם הביתה לסופ"ש. היחסים בין הילדים היו טובים והאידיליה שררה.
מאז היכרותם כל תשומת הלב של אורן הייתה נתונה לה ורק לה. עד אותו ערב, ערב אומלל שבשבריר של שנייה חייה השתנו להם זו הפעם השנייה.
"אז מה קרה" ספרי, מפצירה בה סיוון.
"אשתו, אשתו של אורן.." גרונה של מכאלה נחנק.
"מה קרה לה?" שואלת סיוון.
"אשתו, נהרגה בליל שישי בתאונת דרכים".
"אבוי, איך זה קרה?".
"איני יודעת את הפרטים לאשורם" אומרת מכאלה.
"עצוב לשמוע".
"ועכשיו ישתנו דברים. בנו יבוא לגור אתנו, ותשומת לבו כבר לא תהיה מוקדשת לי בלבד כמקודם" אומרת בכאב מכאלה.
חיי הולכים להשתנות שוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זוהר בשמים-שכרון חושים
