הקשת שבענן

אחת ההחלטות החשובות שאדם לוקח בימי חייו ויש וכמה פעמים היא קניית דירה. שיקולים רבים מנחים את האדם ברכישת דירה זו או האחרת, ישוב זה או האחר, קומה, מס' חדרים, קרבה למרכזים קהילתיים וכו'.  אך גם אחד השיקולים, למרות שאינו עומד בראש סדר העדיפות ואולי מצוי אי שם בתת ההכרה הוא, האם בעתיד אם וכאשר נרצה למכור אותה הדירה תימכר בקלות.

לאחר שבע שנות מגורים בדירה שכורה במרכז תל אביב, החלטתי לקנות דירה. חיפושי לא נמשכו זמן רב, בליל שבת קר וגשום בסוף חודש אוקטובר ראיתי דירה שמצאה חן בעיני. מסוג הדירות הישנות שבנו פעם. מטבח קטן, אך חדרים גדולים ושלוש מרפסות. ממרפסת הסלון נשקף נוף מרהיב של העיר. הדירה מצאה חן בעיני.

אך, בשל היותה בקומה שלישית ללא מעלית וחזית הבניין פנה לרחוב ראשי (הדירה עצמה הייתה עורפית ובכניסה השנייה לבנין), קבעתי עם ידיד נעורים שהינו בעל משרד תיווך מהגדולים והידועים בתל אביב שיבוא, יראה את הדירה וייתן את חוות דעתו ועצתו.

למחרת הגענו לדירה. בפנים חתומות הסתובב בדירה ולאחר זמן מה בירך לשלום את בעלת הדירה ויצאנו החוצה.

הוא יעץ לי לקנות את הדירה. "יש לה פוטנציאל טוב, ולא תהיה לך בעתיד כל בעיה למכור אותה" אמר.

"אבל, חזיתו של הבניין זוועתי" אמרתי לו. "לא נורא, את זה משפצים".

שעיתי לעצתו וקניתי את הדירה.

שנתיים לאחר הקנייה הייתי בין היוזמות שיזמו את שיפוצו של הבניין, למרות התנגדותם העיקשת של שני דיירים.

שנים עברו, ומכרתי את דירתי. היא נמכרה תוך שבועיים (באמצעות מתווך) ושניים רצו בה.

אכן, הייתה זו ללא ספק עצה טובה.

גם את דירתי הנוכחית קניתי לאחר מתן חוות דעתו ועצתו.

·        לגבי העצה הרעה מעדיפה לא לכתוב כואבת מידי.

·        מעדיפה להתרכז בדברים הטובים...