מידי פעם במהלך חיי חטאתי באכילת נקניקיה. אוכל זול, מהיר הכנה ולא מחייב ישיבה סביב שולחן. מתאים לחיים המהירים שאנו חיים. לא פסחתי על חווית אכילת הנקניקייה מאותם דוכני נקניקיות בהיותי בניו יורק.
מעולם לא הטרחתי את מוחי בשאלה: ממה עשויה הנקניקייה? נכון, גונבה שמועה לאוזני שעשויה משאריות של בשר, אך לא הטרחתי את עצמי לבדוק זאת.
היום במהלך ההליכה על מכשיר ההליכה במכון הכושר, הוקרנה תוכנית באחד מערוצי Yes, על זוג שמנים המאביס את עצמו באוכל ובולס ללא הפסק.
אחד המאכלים שאכלו ובשפע הייתה הנקניקייה. הם אכלו נקניקיות במהלך שנה אחת, יותר מאשר אכלתי בכל ימי חיי עד כה.
דיאטנית שליוותה אותם במהלך הדיאטה שערכו, הדגימה להם ממה עשויה הנקניקייה. היא לקחה קערה ולתוכה הוסיפה את המרכיבים הבאים:
שומן - אחוזי השומן בנקניקיה נעים בין 30 ל 50 אחוז.
בשר - נתחי כתף וצוואר. בתוכנית היא הוסיפה עוד נתחים כגון אף, אוזניים. כשראיתי זאת תחושת קבס עלתה בי והסטתי את מבטי הצידה.
את הבשר והשומן טוחנים, מוסיפים את התבלינים ואת התערובת שמים בתוך שרוול שעשוי ממעיים טבעיים (כמעיי בקר, כבש, חזיר) או שרוולי מילוי סינטטיים.
ראיתי, הבנתי, הפנמתי ומאכל אחד הוסר משולחני לעד.
אמר ביסמרק הקנצלר הגרמני שהבין דבר או שניים בענייני כיבוש:
"ככל שאנשים ידעו פחות איך נקניקיות וחוקים נוצרים, כך הם ישנו יותר טוב בלילה".
מעכשיו אשן קצת יותר טוב בלילה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זוהר בשמים-שכרון חושים
