הקשת שבענן

מאז שאני זוכרת את עצמי שיערי היה חלק והגיע באורכו עד לקו החזייה.  וכל כך רציתי שיגיע עד למותניים אך למרות המאמצים הכבירים שהוא עשה זה היה קו הסיום – קו החזייה.

ושיערי היה גם מין הסמל המסחרי שלי. אני עם שיער ארוך וחלק. מביה"ס היסודי עד לאוניברסיטה.

בהיותי באוניברסיטה החלטתי שהגיעה עת לשינוי. הסתפרתי אצל ספר צמרת נודע. סיפר אותי באופן מדורג די קצר.  הייתי בהלם כשהסתכלתי על בבואתי שהשתקפה במראה. לא זיהיתי את עצמי. אך, משהתארך השיער למדתי לאהוב את התספורת ויש לומר שהייתה די סקסית.

ועל הדרך גם סלסלתי את שיערי. אך, המחיר היה כבד. שיערי נשרף וחזרתי למקור לחלק.

סופיה לורן אמרה פעם: 'הישארי במה שחנן אותך הטבע כי זה הכי מתאים לך'.

ואז בגלגולי התספורות הגעתי לז'קלין ליכנטנשטיין, שנחשבה אז ואף עד היום לספרית צמרת שרבות שיחרו לפתחה.

סיפרה אותי מאוד יפה עד אותה פעם.  בידה האחת החזיקה בשפופרת הטלפון ושוחחה עם איזה מלכת יופי, ובידה השנייה בסיגריה. אלוהים יודע איך סיפרה אותי בין השכטה לקשקשת עם אותה מלכת יופי, אך התוצאה הייתה זוועתית. היא קיצצה את שיערי עד כי לא ידעתי את נפשי מרוב הלם. הלם שנמשך 10 שנים שלא הסתפרתי במספרה אלא בעצמי. הייתי מרימה את השיער בעודו רטוב אל על ומקצצת מהאורך. זהו.

היום אני מסתפרת אצל ספרית צנועה שיש לה מספרה קטנטנה ומטריפה גדושה בלקוחות, נשים וגברים.

מקבלת אין ספור של מחמאות על התספורת המדורגת ועלותה רק 70 ₪ (ללא פן). גם אם אומר ששילמתי 300 ₪ יקנו.

אז, באיזה ספר תורה כתוב שחייבים להסתפר אצל ספר צמרת?