הקשת שבענן

החומוס, מאכל שרובנו אוהבים לפתוח בו את ארוחת הצהרים בתוספת הפיתות והחמוצים, או לאכול אותו כמנה עיקרית ובלעדית, אם בפיתה אם בצלחת. מאכל זול ועממי שלא תיראה אותו במסעדות יוקרה רחמנא ליצנא. מאכל שמסמל את הדו קיום בין ערבים ליהודים.

למרות היותו מאכל פשוט, ישנם דרכים רבות להכנתו. לכל חומוסיה המתכון והסוד שלה להכנתו, כל אחת וטעמו המיוחד של החומוס, ומכאן רבות החומוסיות המומלצות ברחבי הארץ.

אישית אוהבת לאכול חומוס בחומוסיות בהן יש תנועה גדולה והחומוס כל הזמן טרי. לא פחות מכך מעדיפה חומוסיה שהחומוס מוכן בו במקום מול עיניך הרעבתניות.

אחת החומוסיות שנוהגות לעשות זאת נמצאת בנתניה ברחוב שער הגיא ושמה 'מפגש העמק הירוק'.  המקום תמיד עמוס לעייפה בסועדים העומדים בתור. משנגמרת קערת חומוס מכין בעל המקום קערה חדשה בו במקום.  

לא פחות חשוב מהחומוס עצמו, הן סוג הפיתות המוגשות עם החומוס. האם הן טריות או מחוממות? האם דקיקות או בשרניות?

בעיני שני הדברים הולכים יד ביד.

בד"כ נוהגת לבקש להוסיף לחומוס טחינה, ביצה קשה, הרבה פטרוזיליה קצוצה, מלפפון חמוץ ופול.

מי שקובע בסופו של עניין באם אחזור לאותה חומוסיה אם לאו הוא ברמוטר הבילוי המפוקפק ב-00.