איך להתחיל בכלל לספר על מי היית.
מי חשב שאני אמצא את עצמי בסיטואציה כזאת, עומדת מול ארון- שלך...
מול כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך, שבאו לפה בשביל...
ארז, ממש כמו השם שלך- כזה חזק תמיד, כזה גדול, אבל גם כזה רגיש, להכל, לכולם, לי...
תמיד כל כך דאגת לי, שלא יכאב לי ושלא יהיה לי עצוב, ורק שאני לא אבכה כי זה גמר אותך, לראות אותי בוכה, והיית בוכה איתי, ועכשיו אני פה, עומדת מול הקבר שלך- עוד כל כך חי בשבילי, ובוכה, ואתה לא פה איתי.
היית הכל בשבילי, ואני הייתי הכל בשבילך.
בנינו כל כך הרבה תוכניות ביחד, ארז שלי, אהוב שלי.
היו לנו חלומות יפים כאלה, דיברנו על חתונה, כל כך רצינו כבר... רק חיכינו שתיגמור את הצבא, והייתה לי כל כך הרבה סבלנות!!!
ועכשיו, במקום לשמוח איתנו בחתונה שלנו, באו כולם להיפרד ממך ולנחם אותי...
רק ביום חמישי עוד דיברנו, לפני שיצאתם, ואמרת לי שאני לא אדאג, כמו שתמיד היית אומר לי, וכשתחזור תתקשר, ושאתה הכי אוהב אותי בעולם וחושב עליי כל דקה ושומר על עצמך, רק בשבילי, שתוכל לחזור אליי...
וקיבלתי טלפון בבוקר- אבל לא ממך.
ואתה כל כך חסר, אני רוצה להתקשר אליך, לשתף אותך, לקטר איתך ביחד, אני כל כך רוצה לבכות איתך, איך זה שאתה לא פה... לשתף אותך בעצב הכי נורא, מקסים שלי.
ואתה אינך, ברגעים הכי קשים שלי אתה לא פה איתי, ותמיד היית, עם החיוך המקסים והמבט האוהב הזה והחיבוק החזק שלך. היית לי משענת בכל דבר.
"יהיה בסדר, חמודה, אל תדאגי, היום הזה יגמר ותוכלי ללכת לישון" ככה תמיד אמרת לי, "ואני יתקשר מתי שרק אוכל". דיברנו כל כך הרבה, כל היום, על הכל, היית חצי ממני, כל כך מילאת אותי, אהוב שלי.
אז איך עזבת אותי ככה פתאום בלי שום הכנה מראש...
אי אפשר בכלל להתחיל לספר בדף כזה קטן וחסר משמעות מי היית ואיך היית וכמה היית, מדהים שלי, יפה שלי.
ארז שלי...
אז איך נפרדים מדבר מושלם כזה,
אף אחד לא הכין אותי לזה... אף פעם!
ואיך אמשיך את המחר, ואת השבוע, ואת השנה בלעדיך, אהוב שלי.
תחסר לי כל דקה ביום בכל דבר, ולכל מקום שאליך אליו תיהיה איתי, והזיכרונות שנשארו כל כך יפים, אבל גם כל כך כואבים תמיד יהיה איתי.
אומרים שאת הטובים לוקחים, אז אולי הייתי רוצה לבקש שתהיה פחות טוב ותשאר פה איתי, איתנו חי!
אני אוהבת אותך כל כך, מלאך שלי, ותמיד אוהב.
מלכי.
ארז אשכנזי 1982- 2003
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lips Of An Angleღ