ההורים שלי גרים
בדו קיום של שושנים
בשכונה שחציה יהודים
וחציה כפר של בני-דודים.
יש לנו עם השכנים
אחלה יחסים
כאלה שהיום כבר לא רואים.
כל מה שהם צריכים -
הם פשוט באים ולוקחים.
רדיו דיסק פעמיים,
פעם זוג אופניים,
רמקולים, פלאפון או שניים,
כיסא נדנדה מחדר המדרגות
שלא לדבר על מכוניות.
לאחד השאירו, הנדיבים,
ערימה יפה של לבנים
וחסכו לו הרבה בעיות
כשהניחו אותן במקום הגלגלים.
אתמול הרימו לי מראה חשמלית
אבל השאירו את כל החוטים.
אחלה דו קיום
ויופי של חיים שלווים.
רק מקנן בי חשש גדול
שכולנו בסך הכל
חלקי חילוף של ערבים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
