או שעובדים עלינו, או שבאמת יש כאן משהו מעניין.

מכירים את המלח-רץ, שבא במלחיות הפלסטיק הגדולות?

אז הוא כשר, ויש חותמת כשרות, ויש רב שאחראי על העניין הזה.

לרב קוראים אלמליח.

אתם יכולים לבדוק.

באותה הזדמנות, גשו למדף התבלינים בסופר, קחו ליד את התבלינים האיטלקיים האלו שבאים בצנצנת-מטחנה עם פקק כחול, ותעיפו מבט בשמו של הרב המשגיח.

גרליק.

באוניברסיטה שלחו אותי פעם לקרוא בספר של גיאולוג ישראלי ששמו אבני.

אני לא מדבר על אנשים כמו פורטיס (רמי) שבחרו לעצמם בכוונה שם שישקף את העיסוק, אלא על מה שנראה כצירוף מקרים.

בדרך כלל אני די ספקן בכל הנוגע לשמות, הוספת שם לחולה, שינוי שם כסגולה להצלחה וכאלה.

אבל האם זה באמת צירוף מקרים, או ששמו של האדם במידה מסויימת קובע עבורו מה יעשה?

דרך אגב, בכל העסק הזה נזכרתי בגלל שבשבוע שעבר הלכתי לבית מרקחת לקנות איזו תרופה.

לרוקחת קראו מילגרם.