קניתם טונה לאחרונה?

אם כן, אולי שמתם לב שעל חלק מהקופסאות מופיע הסמל הבא:

לפעמים יש גם כיתוב:

"ללא פגיעה בדולפינים".

כלומר, ביום בהיר אחד צדו את הטונה, הרגו אותה למוות, התעללו בגופתה ודחפו לקופסאות פח קטנות, אבל כל זה בסדר, כי לא פגעו בדולפינים.

אז למה טונה זה בסדר להרוג, אבל דולפינים לא?

זו לא רק שאלה לחברות מזון, זו שאלה לכל אחד מאיתנו.

דמיינו דגי טונה שוכבים מתים בערימות על סיפון אוניית דייג - אוקיי, זה נראה סביר.

סלמון? הליבוט? הכל בסדר.

עכשיו נסו לדמיין שם את הדולפינים - אוווווו, הלב נשבר.

לעניין הזה יש שני הסברים אפשריים.

הראשון הוא, שלדולפינים פשוט יש יחסי ציבור טובים יותר.

יש מי שמדבר עבורם, יש להם לובי, אז הם עולים בסדר העדיפויות. פוליטיקה פשוטה ואכזרית.

את הסיבה האפשרית השניה העלה השבוע חבר, שטען שזה פשוט בגלל שהדולפין חמוד יותר מאחרים.

לראייה הוא הזכיר שמיליונים נרצחים בסודן, עשרות אלפים מתים מרעב בכל רחבי אפריקה, ובכל זאת לעולם אכפת יותר מהדולפינים, וכל זה רק בגלל שהסודנים לא חמודים.

וגם לא הסומלים, העיראקים והצפון קוריאנים.

לא חמוד - לא אכפת.

ברגע הראשון זה נשמע הגיוני, אבל האמת היא שבטיעון הזה יש נקודת חולשה אחת:

מיליונים נרצחים בסודן ואף אחד לא מצפצף, עשרים פלסטינאים - וכל העולם צורח.

תסכימו איתי, שבאף קנה מידה אי אפשר לקרוא לפלסטינאים חמודים.

לא יותר מהסודנים, בטח שלא יותר מהדולפינים, וגם לא ממש בפני עצמם. אז למה?

בנקודה הזו אין מנוס מלטעון שזה בגלל האנטישמיות. יותר משהעולם אוהב פלסטינאים - הוא שונא יהודים.

אבל זו התשובה האוטומטית, ולענייננו היא לא ממש מספקת.

אז חשבנו על זה קצת, ופתאום עלה הרעיון:

גם אם לא נצליח לפצח את את ההתנהגות הזו, או להבין למה בדיוק פלסטינאי הוא יותר כמו דולפין ופחות כמו טונה, עדיין זה מצב קיים, ואפשר לנצל אותו לצרכינו.

אז זהו. אנו עומדים להקים באירופה חברה לשיווק טונה, שעל הקופסאות שלה יופיע בגדול הכיתוב הבא:

"ללא פגיעה בפלסטינים".

נתחיל עם פיילוט בבלגיה.

אין לי ספק שזה יצליח.