בטח לא יכולתם להתחמק מפרסום הגרלת ה- 50 מיליון של מפעל הפיס, בטלוויזיה, באינטרנט, בעיתונים, אולי גם ברדיו.

אם אכן נחשפתם לפרסום הזה, בטח שלא יכולתם שלא לשים לב לאן ולמי הוא מכוון.

חמסה, טורקיז, נצנוצים, חתול שחור שחוטף טפו טפו טפו, כאלה. הג'ינגל ("50 מיליון, הלוואי עלי") נכתב למנגינת בלבלי אותו של קובי פרץ.

(בשנים האחרונות נוצרה משוואה, לפחות בעולם הפרסום, שישראלי=מזרחי. הבנתי את זה כששמעתי את הג'ינגל של מועצת הפירות: "תפוחח ישראלי, טרי טעעים ועעסיסי", עם דרבוקות וכפיים. ישראלי זה דרבוקות וכפיים. אבל לא על זה אני רוצה לדבר עכשיו)

כשמפעל הפיס החליט לפרסם את ההגרלה הזו, הוא פנה למשרד הפרסום שלו. משרד הפרסום היה צריך לגבש רעיון, או להצמיד איזה עולם תוכן להגרלה (מעבר לזה שצריך לפמפם את הסכום). במבט ראשון בהחלט נראה שעולם התוכן שהם בחרו - אמונות ומזל - הוא מאד נכון ומדוייק.

זה עולם שמדבר לציבור רחב בארץ, זה עולם שנכון במיוחד לתחום כמו הגרלות וחלומות, זה עולם אופטימי, בקיצור - הכל יושב במקום.

אלא מה, בגוף המודעה בעיתון יש הפניה למיני-סייט של ההגרלה, והציבור מוזמן, בין השאר, "לספר לנו על האמונות הטפלות" שלו. כך כתוב שם.

הופס, פתאום כל העסק נראה אחרת. פתאום, ובלי להתכוון בכלל, מפעל הפיס מודה שהמשחק אצלו שקול לאמונה טפלה לכל דבר.

לא סיכוי, לא הזדמנות, אפילו לא חלום. אמונה טפלה. במילים אחרות, הפרסום כמעט אומר "לשים שום בנעליים,להעביר חתולים שחורים מתחת לסולמות בימי שישי, למלא לוטו - זה הכל אותו דבר".

לכזו כנות לא ציפיתי.

באמת, תחשבו על זה: זה כאילו כל בתי ההשקעות וקרנות הנאמנות שמציפים אותנו בפרסומות כרגע, יגידו לנו:

"אמפייר אונליין, קזינו שלמה המלך, פריזמה,  play65, אקסלנס נשואה - למה להמר אצלם, כשאתם יכולים להמר אצלנו?"

או שבית ההשקעות פסגות אופק יקח את עופר מקסימוב כפרזנטור.

אמת בפרסום. איזה רעיון מעולה.

רונית רפאל: ממש יפה כבר לא תהיי, אבל אם תוציאי על זה ממש הרבה כסף - לפחות תרגישי שניסית.

או פרסומת להאמר: כנס לאתר האינטרנט שלנו, וספר לנו מה עוד קטן אצלך.

חברים, עידן חדש עומד בפתח.

הולכים להגיד לנו את כל האמת בפרצוף.

(ואם אתם חושבים שזה לא יעבוד - תחשבו שוב).