אחרי שבוע מפרך בעבודה, אני חוזר להשלים את המילואים.

כמה מפרך? בואו נגיד ככה - ביקשתי מהבוס ומהחברים למחלקה, שאם אני נופל בשבי החיזבאללה, שיעשו מאמץ לשחרר אותי, אבל רק אחרי שתיגמר תקופת העומס.

היום בהיתי בים מקרוב.

היה יפה.

למילואים אני לוקח איתי נגן MP3 (ניל יאנג, דילן החדש, שרון עזריה, בת' גיבונס, אהוד בנאי, שרלוט גינסבורג, גרינהורנס, דבק), בגדים תרמיים, חרמונית, פק"ל קפה ושלושה ספרים חדשים שנקנו לאחרונה, בחצי מחיר (לויתן / בוריס אקונין, האיש ההפוך / פרד ורגאס, הים / לא זוכר מי ונמאס לי לחכות בתור להשאלה :)

חוץ מזה, אני לוקח מצברים כמעט מרוקנים, ומקווה שמכל המקומות בעולם, דווקא בגבול הצפון אמצא איזה מטעֵן או שקע להתחבר אליו ולהתמלא.

תחזיקו מעמד. בואו נשמור על עצמנו ביחד.