הפעם לא קוהרנטי. רק כמה רסיסים, מקטעים ומציאוֹת.

אני כנראה לא מתפקד טוב בתנאי לחות.

שלחו לי, משום מה, הזמנה לאיזו השתלמות בדיני איכות הסביבה. באמת משום מה. לא הלכתי, כי מה יש לי לחפש שם.

מה שכן, בתכנית הכנס ראיתי שבין הדוברים יש אחד פיש, אחד דב, ואחד שנור.

נראה לי שזה ממצה.

סלט מהמם, של דודה שלי. היא לא פולניה, אז אני מרשה לעצמי לפרסם:

אבוקדו, בצל סגול, מעט עגבניות שרי, פלפל ירוק חריף טרי, וגולת הכותרת: מנגו.

השילוב של מנגו עם חריף עושה נפלאות.

רוטב פסטה זריז מאולתר, כן שלי:

בצל סגול, שום פרוס, עגבניות בשלות, וודקה סמירנוף, שמנת.

בין פנה לפוזילי, בסוף הלכתי על פנה. הפוזילי היה פג תוקף.

(ואם כבר: לא האמנתי שאי פעם אגיד משפט בסגנון הזה, אבל ההר-חרמון-לבן יצא מדהים השנה).

מרצה שפותח בהרצאה בלי להציג את עצמו, ולשאלה: איך קוראים לך בבקשה (לא אני שאלתי) עונה

"אם הייתם נכנסים לאתר הקורס הייתם יודעים",

גורם לי להעריך אותו פחות.

וסטודנטית שנדחפת לו באמצע משפט בשאלה אם אפשר להפריע, ואחרי תשובה שלילית ממשיכה לדבר בכל זאת -

גורמת לי להעריך פחות את המין האנושי כולו.

הלכתי לרופאה. כשנכנסתי היא צווחה בטלפון על פקידת הבנק שלה, ישר מולי, בצווחות ממש, עם כל מיתרי הקול, ובסוף ניתקה לה בפנים,

פנתה אלי, רטנה על הבנקים עוד קצת, נאנחה - ושאלה: ומה איתך?

רציתי לומר לה שהכל בסדר, באמת, אין שום בעיה, סליחה על ההפרעה, לנעוץ בה מבט מוזר, לקום, להפיל משהו מהשולחן, להרים אותו, לסגת לכיוון הדלת, לנעוץ בה עוד מבט מוזר, ולברוח החוצה.

לא עשיתי את זה, כי אף אחד לא באמת מתלוצץ עם רופאים.

ולסיום:

באתר האינטרנט של הבנק שלי מופיע כפתור שאומר: שלם את דו"חות המשטרה בלי לקום מהכסא!

ברור. כי עם איך שאתה נוהג, עדיף שלא תזוז מהבית.