שיריי

זיכרון

שברי זיכרונות מסנוורים את עיני

בוהקים וצורבים בכאב

עת חשבתי שיש אהבה באויר

וגיליתי עד כמה הרגש נזיל ושביר.

עוד זיכרון החיבוק צורב את העור

ומגע השפתיים מרסק

ואיך שהלכת הלך גם האור

והנה שוב הלב מתרסק.

ייקח לי קצת זמן להבין ולהחלים

להמשיך למקום טוב בהרבה

ואת זיכרון היותך אשמור בקופסא

שלא אתפתה שוב, אם תשוב אלי כך, "במקרה"

ובעוד עינַי צורבות מדמעות

ולבי מתאושש ומחלים

אנצור אָהַבַתי, מאותם הימים

את הזיכרון אשמור, זה הטוב והנעים.

ואתה תישאר לנצח רק זיכרון...

© כל הזכויות שמורות 30.01.14