לזכר ימי התום

אז אני יודעת, כל כך יודעת עד שזה כואב 

לפעמים אני כאישה חושבת מהזין, תאמינו או לא יש לי אחד כזה אם לא פיזית אז בהחלט מנטלית.

עברתי חוויה שעוררה בי גועל וסלידה, קבעתי דייט, לא תמיד מצפה למשהו עם המשכיות ועומק,

אבל הוא דיבר בבוטות והפך את זה לזול ומגעיל,

רק יצאנו מהעיר נסיעה של עשר דקות

והוא כבר מספר לי איך בא לו לעשות בי דברים

שאם היו יוצאים במילים אחרות ומפה אחר זה היה עוד סביר

גם להראות כמו בבון וגם לדבר ככה זה נוראי.

התיישב לי גוש בגרון, חשבתי שאקיא

ביקשתי לחזור הביתה בנימוס, והוא להבין מה לא בסדר,

הבבון הסתכל עלי ואמר שהוא מתבאס

ואני הודתי לאלוהים שלא היתי נחמדה מידי כהרגלי ולמדתי להגיד עד כאן עכשיו אני.

הבבון בבית שלו רחוק ממני וטוב שכך

ואני רק חושבת לאן, אלוהים לאן עוד יש להידרדר, גם חרמנות אפשר להוציא מהפה בצורה נאותה

רצח לי את החרמנות המעטה שהתעוררה בי הבן זונה