קשה לאבד אדם קרוב...קשה יותר לאבד אדם שאת מיוחדותו גילת רק עכשיו
היום בבוקר בישרו לי כי אחת השכנות שהיתה חולה הרבה זמן הלכה לה
אני ידעת שהכרתי אותה אבל לא מספיק טוב אני לא מתאבלת עליה....
אתה יודע שאתה יודע שמישהו עומד למות ואתה מצפה לזה (לא במובן החיובי כמובן)
מותה של אותה שכנה גרם לי לחשוב על קרובת משפחה שחולה מזה זמן מה
ועכשיו כל נביאי השקר החלו לבשר נבואות שחורות
אני משתדלת לא לחשוב איך מתמודדים עם אובדן
איך קמים בוקר למחרת ואומרים טוב זה דרכו של עולם
אי אפשר אין לי מושג מה יקרה באותו יום שאני יצתרך להפרד מאותו אדם יקר
אתם מכירים את זה שמתוך הצעותיהם של אנשים אתה מקבל את התחושה שאסור לך להקשר
ולהפך אתה חייב להתחיל להתנתק רגשית בטרם יגיע היום המר...
אי אפשר נקשרתי אליה יותר מאי פעם אולי בגלל שיצא לי להפגש איתה יותר
בגלל תהליך התבגרותי שעבר לפני תקופה לא קצרה במיוחד
בחרתי בשיר הזה כי הוא מתנגן לו כל היום בראשי והנה המשפטים העיקריים...
"לא הייתי רוצה להיות לך אח,
לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך
ורואה חלומות עגומים של קדושה
ולמולו את אישה...
את אוהבת להיות
עצובה ושותקת
להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק
ואני, שלא פעם אביט בך בשקט
אין קול ודברים
שוכח הכל על אודות אחרים.
שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
ושבויה בין כתלייך
ממני נפרדת
עת אני בגופי נפרד ממך.
אז אלחש באזניך עד בוקר עד אור
כשיכור...
עטור מצחך זהב שחור.
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
