"בעוד קיבוץ נאנסת ילדה
בדיסקוטק הם שיחררו נשמה
נשארים בבתים שלא יראו את פנינו
תינוק קטן עובר מלחמה..."
חלמתי שיר...פעם ראשונה שיכלתי לחלום שיר
וחיברתי לו קליפ עם כל התיאורים הכי מזעזעים שיכלתי
ולא קמתי באמצע
אני יודעת שבכיתי תוך כדי שינה אבל לא קמתי
יום כזה של אי הסכמה עם העולם
ומי שמכיר אותי יודעת שאם זה לא בא לי פעם בחודש...
אני לא יכולה להיות רגועה
שטויות יעבור לי
אני חושבת שאני אשאר בבית היום
התעוררתי לא מזמן
ואני לא רואה את עצמי נגררת לעשיית דברים מפגרים
או מפגשים מיותרים עם חברים אני בקושי מסתרדת עם אלו שחיים איתי או עם עצמי
וזה בסדר קורה ומותר
אז אני יעזור למי שחושבת שהיא אמא שלי
וכנראה אחזור לישון עד הערב כי אז יהיה קידוש
אבל למה במקום שמתפרק מהיסודות
הדבר הכי חשוב שנעשה ביחד ולא יותרו לי עליו הוא קידוש
זה לא אמור להיות הפוך שקשר בנוי טוב אפשר לחבר אותנו למקום?
אז הקידוש גורם לי להוציא פרצופים מאולצים של וואלה יש לי משפחה
שטויות ...התגברתי עוד הצגה אחת
לאנשים שחושבים שאוהבים אותי אבל לא מכירים אותי
אני לא חושבת שהם יזכו להכיר אותי לעולם נכנסתי למסכת שקרים
שהם לא מזהים ואני מתחפרת בתוכם בהתחלה זה היה כדי להגן על עצמי
אחר כך קלטתי שאם לא אשקר הם לא יאהבו אותי
אז הם אוהבים את ההצגה שלי
ומידי פעם השחקנית לא במיטבה אז כועסים עליה שטויות
הבימה...קטן עלי אם לא היה לי פחד במה היתי עושה את זה גם שם
לילה טוב באמצע היום
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
