לזכר ימי התום

טלנובלות... אין אחד שלא רואה או ראה או התחבר לאיזה סידרה לא מציאותית אחת

אבל מה קורה שאתה הופך להיות השחקן הראשי של אחת כזו

והאחת הזאת היא החיים שלך

להתמודד עם שקר שפיזרת זמן רב זה לא קל ובטח לא פשוט

לחיות בפחד מתמיד מה יקרה אם...אם תתגלה האמת אם היא לא...

מה היה קורה אם זה לא היה קורה

לחיות בעבר בזמן עתיד שקול למוות

האומנם?

שוקעת נופלת פוחדת מתרסקת

אני= כלום בערפל

ויש שיסכימו ויש שלא זה מה שקורה לי עכשיו!

והפחד הכי גדול שהיה ונשאר בעינו עומד

זהו הפחד משקיפות

והיות ואני אדם שקוף מטבעו כשאני מסתבכת בשקר... אני נופלת

על המעשה שעשיתי וחשבתי שעשיתי טוב...

כי פתחתי חלון לאיוורור של חלק מהשקרים

קיבלתי שתיקה... כאילו סגירת חלון, כי קר!

הפכת להיות אדם שפועל על פי אמוציות ולא היגיון...

מתאים לי? כן, אני יודעת!!!

אם אני רוצה להיות כזאת?

 אני לא יודעת ....

בינתיים שוקעת בעצמי ונותת לדברים לשקוע

מתרסקת ונשברת כדי לאסוף את השברים שאספתי פעם אחרונה לא נכון

ולנסות להדביק את הפזל שוב לדמות של אדם:O

מפגרת שכמוני-עיפה מלהיות אני כמה אידיוטי זה נשמע?

הכל חייב להיות לא ממוקד ולא מפוקס כי ככה אני יכולה לפעול

אתה...

הסברת טוב מכולם מה שאף אחד לא יכל להסביר

אבל למה...למה בכל זאת זה לא מסתדר לי?

אני חושבת שהסברתי הכל בשפה שלנו... ואתה!?

"לישון בלי לחלום לישון בלי לדעת לשקר בלי לחשוב לאהוב בלי לגעת

הולכים לדבר שיחה בלי לשמוע...ללחוש מרחוק ללחוש ולברוח

מטוסים עוברים נמוך מוניות חוזרות בלילה מהצפון אל הדרום ואני תמיד למטה"

לילה טוב