לזכר ימי התום

נתנו לי לב מקולקל

לב לא עובד

אוזנים ערלות

עיניים לא רואות

לב שלא אוהב

לב שלא מסוגל להרגיש

לב שפוגע לב לא יודע

לא יודע להבדיל בין רע לטוב

בין אסור ומותר

לב שמזיק לי ולעוד כמה שאני לא יכולה לספור בנשימה אחת

"יש לי קצר במוח זה גורם לי לשכוח..."

כשאני מבטיחה לעצמי שאני לא יפחד

אני משקרת אותי אולי יותר מכל אחד אחר

בנדם פחדן ישאר פחדן

בנאדם חצי מת לא יכול להרגיש חי עם אף אחד

יקירי...אני מצטערת על כל דבר שעשיתי ואני עוד עלולה לעשות

זה לא מרוע זה לא כי אני לא רוצה

זה מפחד נטו פחד כזה שמשתק

לא יודעת ממה אולי מה הלא נודע

בעצם אני יודעת למה...אני מפחדת מחוסר שליטה