לזכר ימי התום

שבוע שלא עידכנתי לא היה לי זמן לעצמי ומימלא אף אחד כבר לא קורא פה

אבל היום משהו השתנה בי היתי חייבת לכתוב לא משהו משמעותי לא משהו חכם

לכתוב את מה שנכבה בי את מה שנעלם כלא היה

את כל הדברים שיכלתי להגיד בלי שום בושה ופתאום כל כך פוגעים בי בלי הכוונה

אני פוגעת בעצמי וכשהשיחות שלי עם עצמי התחילו להציק לי התחלתי לדבר עם אנשים אחרים

רציתי שידעו על הבלוג רציתי שידעו עלי אבל לא יכלתי לסבול את המחשבה שמישהו יצליח לגעת בי מעבר למגע פיזי

נכון שמשהו פה ממש מעוות אבל אני צריכה לשמור על עצמי לעצמי ככה זה עובד

כל מי שמאים לפלוש למקום שביני לבין עצמי עלול למצוא את עצמו בחוץ

אני לא משוגעת גם לא חולת נפש ואני דיי בטוחה שאין לי שום דבר שהוא לא נורמאלי

קצת מבאס למישהי שמחפשת להיות משהו או מישהו

לא להיות סתם היא אחת כזו שאפשר לשכוח אבל אתם יודעים מה

מסתבר שאי אפשר לשכוח אותי מסתבר שלי בדיוק כמו לכל אדם יש את היכולות שלי לסחוף אחרי אנשים

אבל הדרכים שלי לא כמו של כולם שמקורם בלשון וככל שתלקק כך תגיע יותר רחוק זה שטויות

אני אני בדיוק איפה שאני צריכה להיות אני את המשחקים שלי אני משחקת רק בבית שלי כדי לשמור על שפיות ושקט וזה בסדר כי לכל אחד יש מקום שהוא מתחפש בו אז אני מעדיפה לעשות את זה בבית שלי במקום שגם אם יגלו את התחפושת יכעסו אבל לא יכולו לזרוק אותי לכלבים

חכמה או לא?

טוב לא התכנסנו כדי לבדוק כמה שכל יש לי או אם אני מפתחת בנוסף לכל נרקיסיזם

אני היתי בשבוע של עבודה מטורפת ואתם יודעים מה גילתי ככל שאני יהיה שקועה יותר בעבודה אני לא יחשוב על צרות שאין  לי ואשמור על בריאות הנפש

אני לא צריכה פסיכיאטר או פסיכולוג אני צריכה מישהו לדבר איתו מישהו שיקשיב לי

ובכל תקופה בחיי יש מישהו כזה שיודע להחזיק אותי שניה לפני שאני נופלת

לכולם יש תקופות כאלה כל אחד מתמודד בדרכו שלו אני שוקעת בהם כמו חיסון לשפעת שוקעת בבעיות הקטנות כדי שכשיבואו הגדולות אני יהיה מתורגלת ולא תיהי לי בעיה להתמודד איתם

שבת שלום:)