לא רוצה לא רוצה להיות כאן לא רוצה להמשיך להתמודד
לא רוצה להיות לבד אבל לא רוצה לחיות עם כולם
אני רוצה בית משלי רחוק
אני רוצה ילד משלי וסוף סוף הבנתי למה
אני בוכה כמו תינוקת אני רוצה משהו שהוא שלי
כי מהיום שנולדתי הכל שלה
הלוואי ולא היתי קיימת
הילד שכל כך רציתי מגיל קטן זה כי ילד משלי אני יכולה לגדל ואף אחד לא יכול לערער על זה שהוא שלי זה אולי אחד הדברים היחידים שאי אפשר לערער עליהם לפחות אצל אישה
לא רוצה לחיות פה לא בעולם הזה לא בבית הזה לא בחדר הזה כלום פה לא שלי יש לי הכל אבל אין לי כלום כמו איזה אכסניה זולה אבל מי באמת רוצה לגור באכסניה לנצח הרי אי אפשר לשמוע מוזיקה בקול כי זה מפריע ואי אפשר לארח כל הזמן ואי אפשר לעשות את השטויות שלי
ואין לי פרטיות ואין לי אף אחד ויש לי מפלצת שהלוואי והיו מוסרים אותה כבר לאימוץ בחדר
הכל מבולבל רע לי כל כך רע לי
אני רוצה להתאדות וכל זה שיש לי וירוס שמשבש לי את כל מערכת הנשימה
בנוסף לסיגריות ששימשו בריחה אבל עכשיו זה סתם ניהיה מעיק תקציבי ובריאותי
ואולי אם מישהו היה מסתכל עלי סוף סוף הוא היה מבין שכאן זה לא העולם שלי אני לא שיכת לפה
אני הדבר הכי הזוי שאני מכירה
אני הדבר הכי סתמי שאלוהים ברא
אין בי כלום אין לי למה אין לי איך אין לי כלום לא היה לי כלום ואולי גם לא יהיה לי כלום
אני כלום אולי לעולם לא אהיה משהו או מישהו אולי אני ישאר סתם אלמונית
אני לא ישנה כלום ואז...מה עשיתי פה בעצם?
למה לא לגמור את זה עכשיו?
