שישבת היה הזוי מוזר ומהנה
לא יודעת אם נהנתי מזה שהרגשתי שלמישהו באמת באמת אכפת ממני
או אולי מהעובדה שיש משהו בשבת הזאת שאם שומרים באמת משנה את האווירה
את השבת עשיתי אצל משפחה שאני לא בקשר הדוק איתם ואולי בשל העובדה שהם חרדים
ואני בתור חרדה מחרדים התיחסתי כמו משפחה אבל בריחוק
ואולי כי אמא שלי מעולם לא סבלה את הצד של אבא שלי
מה שמוזר הוא שבאותו הישוב יום שבת הוא כמו יום כיפור לא כמו לעשות שבת באמצע הזהומה בת"א
יש שם אוירה יותר קדושה ופעם ראשונה מזה שלוש שנים אני חושבת שהצלחתי באמת ובתמים לשמור שבת
והיתי יהודייה למופת מוזר שאני הדבר הכי טמא שיש מרגישה נקיה ליומים לא?
כוויכול הלכלוך שיש עלי לא ירד ואולי לא ירד מעולם ואולי זה כי אני מחמירה עם עצמי ואולי זה כי זה באמת בעיה בשבילי לנקות משהו שאני לא בדיוק עשיתי אבל אני מרגישה אשמה בו
ועוד בעיה שלא בדיוק ברורה ובטח זו איזו מכה שלא כתובה בתורה
בשביל לעשות שבת בשקט באיזור נטרלי היתי צריכה לשקר
למשפחה שלי לעצמי ובעיקר לאמא שלי
למשפחה שיקרתי כי אני לא כזו קדושה כמו שהם רואים בי...מה לעשות שאת הנעשה אין להשיב
וגם החברה שאני מסתובבת איתה לא בדיוק גרמה לי לחשוב אחרת אבל היא לא אשמה אל לי להאשים את החברה
שיקרתי לעצמי כי חשבתי שאני ירגיש יותר טוב אבל זה שטויות גיליתי דרך להיות מאושרת אבל הדרך כשמה כן היא...דרך ואני טיפוס של אין דרכים ואין שבילים מקסימום מזדרונות קצרים וצרים שיאפשרו לי לנשום אחרי שניה
ולאמא שלי...הלכתי לעשות משהו שהוא כל כך רחוק מלהיות שקר חוץ מהתחפושת של החצאית שבחיים לא אהבתי ללבוש אבל למען הסביבה תרמתי את גופי למדע
היתי צריכה לשקר לאמא שלי ולהגיד לה שאני במקום אחר שבת אחת שהיתה אמורה להיות קדושה והתבססה על שקר וסוד....ואולי אני לא יכולה אחרת?!
מוזר לדבר עם ילדה בת 16 על איך זה להיות דתיה ולמה אני מאמינה באמת ובתמים שצריך לעשות צבא והאיסור הדתי חורה לי
על זה שאולי אני באמת צריכה ללמוד במדרשה אבל רק אחרי הצבא ...
וכמה שהחינוך פה לקוי והשביתות נוראיות והמורות זוועות ואיך הם מעוותים את התנ"ך
ואולי הדת לא כזו נוראה....
לדבר על שידוך ולדבר על כל הדברים המוזרים האלה
ובסופו של דבר לחתום את השיחה באימרה שלי "אני יכולה להתערב איתך בובי...שבסופו של דבר את תתחתני הרבה לפני כי אני מאמינה שמוסד הנישואים בחברה שלי מקולקל ואיבד את קדושתו"
ואולי בסופו של דבר המשפט הזה אומר הרבה על הרגשות שלי ועל הפחדים שלי
תמיד היתי יותר מוסרית ממה שהיתי מוכנה לשער או לקבל אפעם לא התימרתי להיות מוסרית ובסופו של דבר היתי יותר מוסרית ממה שרציתי אין ספור פעמים איבדתי אנשים שהיו חשובים לי בגלל מוסר פנימי שלא אאמנתי ולא רציתי להאמין שיש לי בחברה לא מוסרית כשיש לך מוסר אתה הופך להיות סמרטוט של החברה הלא כן?!
בקיצור שבוע מקסים וחודש טוב
חודש שב"ט
שנשמע בשורות טובות
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
