לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לזכר ימי התום


כל כך הרבה זמן שאני עדיין כאן


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

1/2007

תגידי לו...


יכלתי להקדיש את זה לכל כך הרבה אנשים בחיי



ואפילו עשיתי את זה כמה פעמים השיר הזה פשוט משבש לי את מהלך החיים



אבל מסתבר שכל מילה בו אמת



אני לא יכולה להבין למה אני פועלת איך שאני פועלת מעולם לא הבנתי לעולם אני גם כנראה לא אבין


וכל מכה שמחזירה אותי לקרקע גורמת לי להבין ששינוי אומנם הוא פיתרון קשה אבל הוא הפיתרון הנכון


אז בנתיים לכל מה שאני משאירה בעבר אני מקדישה את השיר הזה


וכל מה שהולך איתי בהווה אני מניחה שישמע כל כך הרבה שירים עד שימאס לו


אני מפסיקה כנראה לעשן ואני אומרת כנראה כי כל פעם אני שוברת את המילה של עצמי אז החלטתי בלי יותר מידי מילים מיותרות ויותר עומק יותר עמוד שידרה פשוט לעשות את המעשה קשה ככל שיהיה אולי יכאב בהתחלה אבל כל כך הרבה דברים כואבים לי עכשיו וזה כאב שעובר ומשאיר אחריו ניקיון של כל כך הרבה דברים


בקשר להסתכלות קדימה אדם שלא מכיר את עברו זה בעיה אז אני מכירה את העבר שלי ודיי לעומק ואולי הגיע הזמן להניח לו אני לא אומרת לשכוח אני לא ישכח לא כל כך בקלות


אולי אני פשוט לא רוצה לשכוח כי ככה טוב לי אולי זה כי אז יש לי פינה להתרפס עליה


אני חושבת שאני שוב חזקה מספיק ואני גם חושבת שאני יודעת מאיפה זה בא לי...זה פשוט                     כשיש לי עבודה מסיבית אני הכי הכי מאושרת בעולם ובריאה נפשית ואמרתי את זה כבר כמה פעמים ומליון ואחת אנשים התרעמו עלי -העבודה משחררת!!!               אני יודעת שזה משפט עם כל כך הרבה אנרגיות וסיטואציות מגעילות אבל במקרה שלי זה נכון ככל שלא טבעתי בניירת ויותר התעסקתי בעבודה פיזית הכאבים אולי גברו אבל הבריאות גם הנפשית וגם הפיזית התחזקו


וזה שהזכיר לי שאני שוב בדיכאון היה אבא שלי שהתחיל לדאוג שהוא היה צריך להכריח אותי להתקלח לא כי אני מסריחה כי פשוט דחיתי את זה לבוקר צהרים כל מיני כאלה ואז הוא התחיל לדאוג ואז הבנתי שזה לא נכון לי אז התחלתי לנקות ולשפשף (לא ראש כחול שכמותכם)


חזרתי לבשל ולאפות ולא חשבתי שיהיה לי כח לשטויות האלה


חזרתי לעבודות יצירה


חזרתי לבסיס במלוא כוחי


חזרתי לדבר עם אנשים שחשובים לי


ועכשיו נשאר רק עניין הכסף אבל כסף בא וכסף הולך


אז שיר לכל מה שאני משאירה בעבר


ואז אני הולכת להתקלח לישון (ומחר יום חדש בלי עישון ועם דיאטה יהיה בסדר נו מה אני מודאגת:))



תגידי לו שזה נגמר,
תגידי לו שאת עוזבת.
תאמרי לו שהלב אמר,
שכבר הגיעה השלכת.
למרות שהוא אוהב אותך,
תגידי לו שלא יבטח,
את לא עוזבת בגללו,
זה בגללך, תגידי לו.

תגידי לו שבלילות
יותר מדי את לא נרדמת,
ואז, במקום המציאות
תגידי לו שאת חולמת.
למרות שטוב שהוא נמצא,
תגידי לו שאת רוצה,
לדעת להגיד לו לא,
זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה שזה לא פשוט
להקשיב למחשבות שלך,
את אולי טועה,
ואולי הוא לא יסלח,
תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.

תגידי לו שזה לא זה,
תגידי שאת משקרת.
אם הוא ייקח את זה קשה,
תגידי שאת מצטערת.
למרות שאת עצמך עושה,
תגידי שאת מנסה,
ואפשר לומר למזלו,
זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה שזה לא פשוט
להקשיב למחשבות שלך,
את אולי טועה,
ואולי הוא לא יסלח,
תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.

למרות שאת עצמך עושה,
תגידי שאת מנסה,
ואפשר לומר למזלו,
זה בגללך, תגידי לו.

נכתב על ידי פשוט א' , 31/1/2007 22:09   בקטגוריות אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  פשוט א'

בת: 37




40,144
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט א' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט א' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)