לזכר ימי התום

אחרי המון זמן שלא עידכנתי והזמן הזה היה לי כנצח

באמת אני יודעת שזה נראה טוב נו בלוג לא חייב לעדכן

אבל זה הרבה יותר מזה מעטים האנשים שמבינים באמת את משמעות הבלוג

הבלוג הוא סוג של בית בית נפשי מקום מקלט יומן תקראו לו איך שאתם רוצים

בסופו של דבר זה מקום שנועד להוציא את מה שכואב אולי להיות מי שאתם באמת או ליהיות מי שאתם רוצים להיות

זה המקום לספר על חוויות שקרו לכם או שאתם רוצים שיקרו לכם בלי לחשבן מי יגיד מה כי בסך הכל מי באמת מכיר אותכם מי יודע איפה סיפרתם אמת או שקר?

זה המקום להתחפש אז למה מכל הדברים האלה שניתן לעשות בבלוג אני לא מגיעה אליו בכל זאת?

אולי מפאת חוסר זמן כי אני לא רואה את עצמי בזמן האחרון

אולי כי אין לי מה לספר והחיים שלי הפכו משעממים למדי...אולי כי נגמרו לי הכוחות להתחפש

אולי כי אני לא אני כבר מזה זמן רב

אולי כי שוב התעוררה בעיה שמערערת אותי וגורמת לי להגיע למקומות שאני לא אמורה להגיע אליהם

אבל שטויות יהיה בסדר מכל התיסכולים שאני מפזרת אני מוצאת את עצמי במקומות יותר טובים אולי אפילו הרבה יותר טובים

אני רוצה להתחיל ללמוד עכשיו אני רוצה להספיק להתפתח עכשיו לא יותר מאוחר אני רוצה לעשות כסף

יש המון אנשים שאומרים שאני עושה את הכל מהר מידי שאני ממהרת אני רצה למקומות שאני צריכה להגיע אליהם יותר מאוחר יש שיגידו שאיבדתי את הילדות שלי יש שיגידו שאני ביקורתית מידי כלפי עצמי אבל לא אני רוצה יותר אני לא יכולה לסבול את זה שבגלל כמה בעיות קטנות אני נשארת תקועה במקום אני יודעת שאני זו שנלחמתי להתגייס

אני זו שמצאה עבודה שניה לפני שהתגיסה ואיבדה אותה בו ברגע שהתגיסה אבל אני רוצה לעבוד אני רוצה לעשות כסף ללמוד ולפתוח כבר את המקום שלי יכול להיות שזה בגלל שאין לי שומדבר שהוא שלי יכול להיות שזה בגלל שאני רוצה להוכיח לעצמי שאני יכולה לעשות את זה אבל מה לעשות שאני רוצה כבר להגיע למה שצופן לי העתיד לא רוצה להיות תקועה בהווה שלי

שבת שלום לכולם:)