לזכר ימי התום

סיפור בהמשכים...

היא היתה עוד אחת שניסתה להיות משהו ולשנות, להתביע את חותמה בעולם, היא לא ידעה איזה כוחות יש בה ומה יגרום לאנשים לשים לב לקיומה. היא הרגישה בודדה ונבגדת אחרי מה שקרה באותו לילה נורא היא חשבה  שיש דברים יותר גרועים מהמוות כמו להיות ולא לשנות התעלומה בעינה עמדה ועד שמישהו לא העז לפתוח אותה היא היתה האחרונה שתנסה, היא ידעה שהתיבת פנדורה שעלולה להיפתח במקרה כזה עלולה לסכן את כל המשפחה שלה או לפחות את מי שנשאר לה.

קראו לה הילה הילה לווין היא היתה בת 32 בעלת תואר שני בכימיה ומחברת של שתי ספרי מדע ידועים.

יום אחד שהיא הגיע לפרופסור ברגר ,הפסיכולוג שלה היא ניסתה להבין איתו מדוע הדבר שהיא הכי פוחדת ממנו בעולם כולו הוא חוסר שליטה מדוע עד היום אחרי שעברו כבר שנתיים וחצי לא נתנה לו לעשות לה היפנוזה והרי זה ההתמחות שלו בשביל זה היא הגיע אליו וכאשר היא הבינה שהוא לא יסכים לעשות לה היפנוזה עד שלא תאמין לו היא החליטה לדבר איתו לאט לאט מסתבר שהוא ידע להקשיב והרי אדם שעשה תואר מבולשיט וזיבולי שכל כמו שהיא נהגה לחשוב בכל רם חייב היה לדעת לדבר ולהקשיב  אז היא נתנה לו צ'אנס אבל לא האמינה לו יותר מידי כי היא היתה מאלה שהיה להם מה להפסיד משהו שהיא קראה לו הנפש שלה

והיום הם נזכרו בפגישה הראשונה שלהם

שלום אני פרופסור ברגר אבל את יכולה לקרוא לי ליאור אני יודע שאני נשמע מאוד זקן בתורפרופסור  והמפגש איתי עלול להפתיע והוא צדק היא נדהמה לגלות שגילו לא עבר את ה35 והוא היה נראה טוב

אני מעדיף הוא אמר שתקראי לי בשמי הפרטי כי הרי אנחנו מתעסקים בבני אדם ולא בתארים.

אני יודע שחשבת שאת זאת שתדברי ואני מדבר כל כך הרבה ואת עוד לא פצית את פיך אבל חשוב לי להבהיר כמה דברים לפני שאנחנו נתחיל בטיפולים, דבר ראשון אני לעולם לא יעשה לך הפנוזה אלה אם כן את תבטחי בי אני יודע שהרבה אנשים לא מבינים את הקשר אבל בכל זאת היפנוזה היא דבר מאוד מסוכן כל עוד אין אמון לפעמים לוקח לי שנה טיפולים לפני שאני מתחיל טיפול בהיפנוזה ולפעמים לוקח לאדם שלושה חודשים אבל לא נתקלתי במקרה שבו מישהו התחיל עם היפנוזה לפני שלושה חודשים

וחשוב לי גם לציין כי את היא לא זו שמחליטה לבד יכול להיות שאת תרגישי מאוד מוכנה אך אני ירגיש שאת לא בדיוק בוטחת בי ולכן אין הבטחה לטיפול בהיפנוזה.

כך הוא פתח ואז נתן לה סוף סוף את רשות הדיבור אבל היא לא היתה מאלו השקטות שמתכנסות בעצמן ופוחדות לדבר היא לא היתה גם אחת שתדבר שטויות ברצף ובכמויות כאלה שיגרמו לנזיר בודהיסטי לרצוח כמו שהיא תיארה את עצמה היא נתנה לו לסיים לדבר כי היא ראתה שהוא בשטף של דיבור ואז משסיים התחילה להתיח בו את דברייה.

אני לא באתי לטיפול פסיכולוגי, כולם חושבים אומנם שעברתי תראומה אבל אין אדם בעולם שמכיר אותי יותר טוב מעצמי ולכן כל מסכנה שתגיע אליה לגבי מהיום ועד עולם אני כבר הגעתי אליה הרבה לפניך אני יודעת שאתה לא בדיוק מבין אבל רצוי שתדע עוד לפני שנתחיל לדבר שאני יודעת לפענח את עצמי ואת ההתנהגויות שלי וזו לא הסיבה שאני כאן הסיבה היחידה היא כדי לזכור משהו פרט מאוד מסוים מהעבר שלי ששכחתי אני יודעת שהמון אנשים יגידו שהשיכחה היא מתוך בחירה או אולי בחירה מהתת מודע אבל זה לא זה אני מכירה את עצמי ואת התת מודע שלי ברמה כזו שפעמים רבות אני אפילו מצליחה לשטות בתת מודע שלי.

וזו היתה שיחתם הראשונה הוא לא ניסה לפרש יותר ממה שהסבירה כי היא ביקשה והיא לא סיפרה לו דבר על מדוע היא שם היא ידע כי אם היא תתחיל ישר לספר לו הוא ידע שהיא סומכת עליו אבל היא לא רצתה לתת לו את התחושה הזאת עוד לו היא רצתה להשאיר ספק כמו שהיא משאירה ספק בקשר לכולם

היא אהבה לחשוב שהיא לא מאמינה לאף אחד ולעולם לא תאמין ושום דבר לא יגרום לכך שהיא תאמין באדם מסוים.

בפגישה הם השלימו עוד פרטים שוליים ותכניים כמו שהיא אהבה לקרוא לזה לוגיסטיקה מינהלית למען בזבוז כספים "היה חשוב לו להכיר אותה ע"י שאלות תכניות ולא שאלות על מיקרים כי אז הוא היה מצליח להבין מהר מידי ולא היה עושה מזה כסף כך היא טענה"

וזה לא שהיא היתה קמצנית היא פשוט שנאה בירוקרטיות

היא חזרה הביתה באותו היום וניסתה לחשוב מדוע היא סומכת עליו כל כך הרי היא לא סומכת על אף אחד וזה לא שהמראה שלו סינוור אותה היא נפגשה במסגרת עבודתה עם מיליוני אנשים רצינים שאפתנים צעירים מוכשרים ומרשימים ובכל זאת חשבה שמתחת לכל המעטה הזה מסתתר לו איזה נחש היא היתה טובה בלקרוא אנשים ובכל זאת הפעם היא לא סמכה על השיפוט של עצמה משהו הפריע לה בו.

המשך יבוא....