לזכר ימי התום

אז נכון שאני כבר יודעת שאני יוצאת לקק"צ אבל אני באמת מלאה חששות כרימון

אני לא יודעת אם אני אעמוד בזה אני לא מוכנה לפול ולחזור לנקודה הקודמת

מטופש למלא את הראש במחשבות של נפילה בזמן שאתה בעליה אבל כולם לא מפסיקים להגיד לי כמה קשה יהיה לי

וכמה אני צריכה לקחת בחשבון שיכול להיות שאני אפול אני לא חושבת על זה ככה באמת שלא...אז למה אני כל כך לחוצה?

אני אתגעגע לישרא כי זה המקום שלי זה הבית היחיד שיש לי נכון לעכשיו

אבל ככה זה אז רמת העידכונים תרד אבל אני יעלה בדרגה ואני אחזור כל סופש לעדכן ואולי לא כל סופש אבל אני אחזור

ובקשר לחג...בחג אני בבית היות ושתי הסבתות שלי שיחיו החליטו אחת לעשות בביתה אבל לא להזמין את כל הילדים והשניה החליטה לעשות אצל הילדים שלה שגרים רחוק מזה שנה שלישית

אני הולכת לעשות לבד את החג לא לבד...עם אבא ואמא שלי אבל אוף... אני רגילה לליל סדר גדול....

שבוע מדהים וחג שמח