הסתכלתי בארון הדברים הישנים שלי
דברים שכתבתי או קצוות של רעיונות ותמונות ישנות
כאלה שמעלות חיוך ודמעות
הכי בלטה לי התמונה שלו אתם בטח לא מכירים אותו
תאמת שגם אני כבר לא זוכרת למה זה נגמר ועבר למה הוא לא כאן
אבל ליד התמונה היה משהו שכתבתי מזמן...והדמעות שהתחילו לזלוג להם כמו דם
אתה!
בגלל אותו הדבר שנגמר ועבר
חלף לו כך בלילה אחד
יושבת המון שוקעת בתום
בתוך ישם של מילים מבולבלות לא ברורות
חושבת עליך ועל איך שלא...
איך שלא הית איך שלא ראית
כמה אהבתי כמה לא חשבתי
כמה עבר לי איך פתאום נגמר לי
למה נגמר לי?
איפה אתה עכשיו בעודי כותבת את המילים הללו
איפ הית כשחשבתי שנתת לי להיות שם בשבילך
למה תמיד זה נגמר לא צפוי
למה גם שטוב אז טוב מידי
אין באמצע אין שטח הפקר
זה או אהבה עד מוות או המוות עצמו
זה או הכל או כלום
זה פשוט דבר אסור
אבל כמו הכל כלום לא פשוט וכמו האתמול המחר לא אבוד
תמיד אני ימצא מי שיחייך אלי ובשבילי וידאג רק לי
ואתה...אתה תסתדר הרי יש לך כבר מי שתואהב אותך זה כבר לא בעייתך
עדיין חושבת וכבר לא אוהבת
מה את מבינה
עכשיו אני מבינה למה אני לא יכולה לאהוב יש לי את התשובה ואני עדיין לא סגורה על זה אם זה טוב או רע
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
