אם אי פעם הוא פחד לאבד אותה
היום הוא פחד יותר מתמיד
היא עמדה על הצוק בלי למצמץ התחננה שיסחף לטרוף הזה יחד איתה
שיראה את המוות ויחייך לו ויקרוץ כמו שהיא עושה כל הזמן
הוא השכיב אותה אחורנית שכל פלג גופה העליון באוויר
ורק רגליה בין רגליו והוא ...הוא בשליטה מלאה עומד על רגליו
היא יודעת שהיא יכולה לסמוך עליו אבל הוא מפחד...כל כך מפחד לאבד אותה ולא מניח לה להשתחרר
להגיע לטרוף המושלם
כי הוא בניגוד אליה יודעת שמהטרוף המושלם היא לא תחזור והוא כבר ישאר לבדו
הוא מפשיל את החצאית מרים את אגנה אליו וננעץ בה ...
היא כל כך מאושרת בין המוות לבין עוצמת החיים שהיא יכולה להרגיש רק שמישהו נוגע בה
רק שמזיינים אותה היא נרגעת כאילו יש לה בכוס איזה כמוסה מיוחדת שמשתיקה פחדים
ומאירה את כל מה שמפחיד
הוא מוצץ את גופה בשתיקה ורוצה לגעת בה יותר
הוא כבר לא עומד בזה, מתפוצץ ... הוא מושך אותה למעלה ומרחיק אותה מהצוק...מכל עולמה
היא כבר בטרנס אבודה מחפשת אותו בתוכה
היא כבר לא מרגישה אליו שום דבר
וכבר לא סומכת עליו
כי לא ידע לשמור עליה רק לפחד ממנה
ואז הוא גומר והיא מקיאה
נעלמת בשקט ומחכה לאקט הבא
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
