יום קשה עבר עלי...הרבה מחשבות קצת עבודה
חשבתי ששוב יש לי יותר מזל משכל ואני יכולה להסתדר למרות שזה יקח קצת זמן.
בכל מקרה אחרי בדיקות דם...שבהם שאבו לי חצי מהדם בגוף הגעתי למסקנה אחת ויחידה....טוב שאנחנו חיים.
ובהקשר קצת אחר השיר הזה (שיופיע תיכף למטה) הסביר לי למה חצי מהאנשים שהעפתי בעבר מהחים שלי
חזרו בחזרה אז החלטתי לפרסם אותו!
הסוף של הסיפור -איה כורם
מילים: איה כורם ואריק ברמן
ביציאה מהקולנוע עומדים ומעשנים
אני אקרא לך בקול וזה באמת תהיה אתה
אנחנו בטח נתחבק ונחשב את השנים
אתה תציג לי בחורה שעכשיו אתה איתה
בדרך אל המכונית אתה תסביר לה מי אני
ובחצי התנצלות כי זה נגמר קצת לא ברור
וגם אני וודאי אסביר אותך לכל מיני גברים
זה לא יכול להיות הסוף של הסיפור
זה לא יכול להיות הסוף
כי חסרה הכריעה על הברך
או טריקה של הדלת
ולא מפגש של עגלות באמצע השדרה
אולי עוד כמה ק"ג
אולי טיפה פחות שיער
אתה אולי יפה כמו פעם
הלב שלי אולי ידפוק
ואני כמו תמיד אצלי תמיד אותו דבר
אני אזרוק איזה משפט
ואז נצחק ואז נשתוק
וזה לא יכול להיות הרי הסוף של הסיפור
זה לא יכול להיות שככה זה נגמר
ואלוהים הרי יודע שרציתי לדבר
אבל הייתי מתקשרת אם היה לי מה לומר
זה לא יכול להיות הסוף...
ביציאה מהקולנוע בעוד חמש או שש שנים
אני עומדת עם בחור אולי חבר אולי יותר
לשנייה אני חושבת שזיהיתי את הפנים
אני צועקת את השם אבל זה מישהו אחר
ועד שאני אדע גם מה יהיה איתי...לילה טוב ותודה על אתמול
ועוד שאלה...מי יודע מי זה האיש הזה?
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
