מתוך הבילבול שנקרא חיים
אספת את שברי וחיברת קצת מעוות ובלי מילים
אין דבר שלא ניתן לפתרון אמרת אז
אבל אין פיתרון שהוא סופי ומוחלט
אם היתי רוצה לשנות כנראה שהיתי עושה את זה מזמן
אם היתי רוצה להאמין הוא היה מגיע עכשיו
שטויות שאנשים פולטים בתוספת לקצת חוסר אונים
שילוב של אנשים שלא מאמינים וכבר לא ממש רואים
ברגע של שפיות אני אברח אני חוזרת ומבטיחה
אבל החזרה היא טבעית ובלתי נמנעת
ושוב אני מבטיחה לברוח
אבל עד אז הנזק מתגבר מוחק אותי מעל פני האדמה
חלקת שמים שתלויה על תקרה לגנוב את הטבע הוא קרא לזה אז
מה שהוא עשה היה מאוד דומה...ואולי הרבה יותר נועז
מתוך השפיות הזמנית הסתכלתי והכל התערפל לי מסביב
כאילו מסרב להאמין כאילו חוסם את היכולת להגיב
לא הפסקתי אפעם לשקר השקרים שלי פשוט היו יותר מציאותיים
הכל מסביב מהול בשקר גדול אחד שמסרב להעלם
והם כועסים הם לא מבינים הם לא יודעים איך זה מרגיש
לאבד את עצמך למכור את נשמתך
לוותר על כל אמונה ועל כל משאלה או בקשה
מתוך הפרורים שנשארו ואנשים קוראים להם חיים
הסתכלתי למטה לאיזור המופקר לכיוון חורי הביוב
הם לא היו שם...
טעיתי!
היתי צריכה להרים את הראש כדי לראות אותם