לזכר ימי התום

שוב אותה הדרך למשלוש, שוב הלב על 180

ואולי קצת יותר מהפעם הקודמת (בין היתר כי ביקשתי משהו שהוא קצת גדול עלי),

צעדים קטנים sms "הגעתי! : )", שתי דקות של מתח,

האוטו עוצר והוא בתוכו אני מתיישב חיוך רגיל של מבוכה (זה כנראה לא יעבור לעולם) כיסוי עניים, מחזיקה ביד , הפקודה מגיעה ממתינה עוד טיפה, המשולש מאחור, הכיסוי נקשר.

נסיעה קצרה, אותה נסיעה, אני חושבת שאני מזהה את הכיוון, אבל..אולי אני טועה.

הלב עומד להתפוצץ עוד, המכונית חונה, דלת אחת נפתחת אחריה השניה ושוב הוא מוביל אותי , שוב זה אותו המשרד, הריח שלו הלשון המבט...אני מרגישה אותו גם בלי לראות. אני לא מפסיקה לחייך, זה תגובה ללב שבועט.

חדר, מזדרון, חדר, אני שוב צמודה לאותו הקיר , משהוא יוצא מהכיס, חבל?! yes! ידיים כפותות והוא נצמד לשון בחוץ השפה שלי שואבת אותה, היד על הפטמה החולצה עולה, צביטה, נשיכה, אני מרגישה כל נשימה, לא עובר הרבה זמן ואני שוב על השטיחון , על שתיים השיער שלי ביידים שלו וככה גם הלבף הזין נכנס לפה, לא כל כך מהר... קודם אני אתחנן!

כיפה,לשון הפה נפתח הזין בפנים אני יונקת אותו עכשיו

ובפעם הראשונה בהיסטוריה בלי אנסטינקט ההקאה ,

מכניסה מוציאה שואבת משחררת וואקום ומרפה ,

נשימה עמוקה שוב לגרון, הזין יוצא הראש נדחף לכיוון הביצים, לשון, שפה ,יד ובחזרה 

אלוהים כמה אני שמחה שהוא נהנה.

הוא גומר על הפרצוף,

אחרי בקשה שלי לשם שינוי,

מנקה אותי ואני מוצאת את עצמי על 4,

המכנס יורד, הנשימה כבדה, אחרי הכל אני יודעת מה מחכה לי,

אני יודעת כי אני ביקשתי, זה לא אמור להיות כל כך נורא.

אצבע אחת בתוכי יכול להיות שגם השניה?! התאפקתי לא לעצור אותו,

שתקתי וקיבלתי את הכאב בהבנה, הוא עצר וטוב שכך, אני נושמת, הוא עוזר לי לקום,

"כמה דקות של העלמת ראיות" אח...אני כל כך אוהבת שהוא עושה את זה

(ועדיין אין לי מושג למה התחביב הזה שלי)

אני שוב צמודה לקיר שוב הוא מוביל אותי מזדרון, חדר דלת,

החבל יורד שביל קצר 3 מדרגות , 7 צעדים,

דלת נפתחת אני בפנים (ותודה לאל היום לא נכנסתי בשום קיר)

חגורה (באסה שאני לא רואה) .

נסיעה קצרה הכיסוי יורד, שוב במשולש

"בחזרה לחיים האמיתיים?!" (אני שונאת שזה קורה)

נשיקה דלת נסגרת מכונית נוסעת

סיגריה נשימה חזרה למקום ממנו הכל התחיל.

תודה זה היה לא רע בכלל...חוץ מהכאב הקל אבל הכאב עובר בדרך כלל!

לילה טוב!